מבוא

העניין שלי בביר עסלוג' התפתח בשנים הרבות שבהם אני חי ברביבים. זכור לי שבשנות החמישים של המאה העשרים, טיפסנו, חברים מגרעין "לנגב א'" לרביבים, אל צריח המסגד של ביר עסלוג', וכתבנו את שמותינו בחתיכות פחם על קירותיו.

בתחילה משכו את תשומת לבי השרידים המעטים שנותרו לאחר פינוי הריסות הכפר, כקבר השייח' ואנדרטת הזיכרון. נתפשתי במיוחד ל"קרוסלה" של מושבי בית-השימוש של המחנה הצבאי הבריטי, שנותרו חשופים בלא מבני הלבנים שמעליהם. זכרתי את הדגם הזה מבסיס הטירונים שבו שירתי, בבית דאראס… בקרקעית הבורות של בתי שימוש נטושים אלה נהגתי לצפות, מאוחר יותר, בקינון תנשמות.

העניין שלי בביר עסלוג' הלך וגבר כאשר נתמניתי לפקח רשות שמורות הטבע בנגב, ב-1969, ועוד יותר – כאשר ערכתי, במסגרת תפקידי, את סקר הנוף של רמת נגב, בשנים 1987-1993.

ערכתי סקר-שדה בעסלוג' (בהדרגה, במשך שנים מספר), ובנוסף עיינתי בכל פרסום שמצאתי על המקום. שוחחתי עם החברים הוותיקים של רביבים ומשאבי שדה שפעלו באתר. בספרו של ברסלבסקי, "הידעת את הנגב" ב', עמוד 234. מצאתי את הקשר של המסגד עם כנסיה מהתקופה הביזאנטית. עלתה בי המחשבה שמציאות כנסיה בסמוך לבארות מים טובים ודרך עתיקה, יכולה לרמז על ישוב גדול יותר מחווה חקלאית. קיוויתי שבעזרת ארכיאולוגים, ובהשוואות עם אתרים נוספים באזור מתקופה זו, נצליח לזהות ישוב נוסף מהישובים המוזכרים בפפירוסים שמצאה בניצנה משלחת קולט. בספרים נוספים ובארכיונים מצאתי נתונים רבים, וחלקם אף סותרים, באשר למספר הבארות באתר.

כך נסחפתי להמשיך ולחקור את תולדות ביר עסלוג'. ערכתי סקרים נוספים באתר ובסביבותיו. לא פסחתי אף על פיסת קרקע אחת. הלכתי ברגל בכל האזור, ומצאתי אתרים חדשים ורמזים – שאותם אפרט כאן בהמשך.

במקביל, מצאתי צילומים ישנים של ביר עסלוג', מהתקופה העות'מאנית, מהתקופה הבריטית וממלחמת העצמאות, והוספתי עליהם צילומים רבים משלי.

עם התרבות תגליותיי, התחזק בי הרצון לחלוק את הממצאים עם אוהבי ארץ ישראל בכלל, והמידבר בפרט. כך החלטתי, לבסוף, לכתוב חיבור זה.

(החומר נערך להדפסה בהוצאת מועצה אזורית רמת נגב. העורך: נפתלי רז. הוצאה לאור לא יצאה אל הפועל. לקראת העברתו לרשת נערכו על ידי (א.ל) שינויים רבים)

הקדמה

 ביר עסלוג' שוכנת בסמוך לקיבוץ רביבים, באמצע הדרך הראשית הישנה מבאר-שבע לעוג'ה אל-חפיר (ניצנה) שבגבול סיני, בתחומי המועצה האזורית רמת-הנגב. ביר עסלוג' מיוחדת בבארות המים המתוקים שבה.

ביר היא באר, בערבית. אך מהו עסלוג'? למרבה ההפתעה, אין אחידות בפרשנויות. קיימים לפחות שני הסברים שונים.

סברה אחת (המופיעה גם באתר ויקיפדיה), אומרת שעסלוג' הוא בערבית יניקה. אגדה בדווית מספרת שאברהם, שגר בבאר-שבע, שלח את אמתו הגר להביא מים מהבאר. היא נטלה את ישמעאל בנה, ויחד רכבו על גמל אל הבאר. כשהגיעו למקום גילו שבבאר כלו המים. הגר הניחה את ישמעאל הצמא. ישמעאל בטש ברגליו, חפר בחול, הגיע למים, וינק מהם. וכך נוצרו בארות ביר עסלוג'.

אחרים אומרים שעסלוג' הוא השם בערבית לענפים הדקים, חסרי הערך, של האשל, הצומח באזור.

השם ביר עסלוג' הוסב לשם עברי – באר משאבים. בפרסומים שונים ובמפות טופוגרפיות עדכניות מוצמד השם "באר משאבים" לבאר אחת מסוימת באתר, ולא לאתר כולו. בעת קביעת השם העברי היו במקום שלוש בארות פעילות, סמוכות זו לזו, ושתי בארות פעילות נוספות, מרוחקות יותר. במפה הטופוגרפית מסומנת באר שרה, שהבדווים קראו לה ביר-אל-מחטה, אך היא נסתמה בעת סלילת הכביש הנוכחי לניצנה, כביש מס' 40. כך נותרנו עם שם עברי של באר לא מזוהה, למתחם פעיל ההולך ומתפתח, דבר הגורם לבלבול רב. יש הקושרים את השם "באר משאבים" לקיבוץ משאבי שדה, שחבריו שאבו מבארות אלה את המים הדרושים להם. בשל כל הבלבול הנוצר, אני אשתמש בעבודה זו בשם הבדווי הישן ביר עסלוג'.

ואם בשמות באזור עסקינן – במספר פרסומים עבריים על המסילה הטורקית שעברה בסמוך לביר עסלוג', נקרא בטעות הוואדי שמעליו נמתח גשר המסילה הגדול – וואדי אל-היימן (Abu el Heiman). אך נחל היימן מצטרף אל נחל רביבים מדרום-מערב לגשר, ואילו הנחל שמעליו נבנה הגשר הוא נחל רביבים – וואדי עסלוג'.

 

תודות

העבודה על "ביר עסלוג'" נמשכה זמן רב. סקר השדה והכתיבה נמשכו כ-3-4 שנים. הנוסח הראשוני הוגש למחלקת תיירות במועצה האזורית רמת נגב, במגמה לפרסום כחוברת. לאחר העריכה המקצועית שערך נפתלי רז בכישרון רב נדחתה ההוצאה לאור.

החלטתי שהחומר ראוי לפרסום, ובעזרת ביתי עירית, יוצרת אתר הבלוגים שלי, אנו משיקים את ביר עסלוג' בסמוך להשקת סקר הרכבת התורכית באותו האתר. הרבה תודה לעירית על ההשקעה הגדולה באתר.

תודה לד"ר זאב זיוון על הסיוע במשך השנים הללו ברעיונות, ובהכוונה לנושאים, וחמרים חדשים.

תגובה אחת בנושא “מבוא”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו של מפעל חינוכי מתחילתו ועד סופו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

%d בלוגרים אהבו את זה: