ביר עסלוג' כיום

צומת ביר עסלוג' בחזית התמונה נחל רביבים לאחר כרייה ובטרם השיקום. הבאר המערבית לפני שחזורה. מימין לכביש נקודת שתייה ותחנת ההסעה. האנדרטה נחבאת מאחורי הדקלים
צומת ביר עסלוג' בחזית התמונה נחל רביבים לאחר כרייה ובטרם השיקום. הבאר המערבית לפני שחזורה. מימין לכביש נקודת שתייה ותחנת ההסעה. האנדרטה נחבאת מאחורי הדקלים
תחנת ההיסעים העזובה בצומת ביר עסלוג'
תחנת ההיסעים העזובה בצומת ביר עסלוג'

הכביש המנדטורי באר-שבע – עוג'ה אל חפיר (ניצנה) נסלל בשנת 1942, אולי על תוואי הדרך הטורקית. גם לאחר קום המדינה היה הכביש, במשך שנים רבות, הכביש היחיד מבאר שבע דרומה לעבר ישובי הנגב ולסיני. לאחר סלילת קטע כביש 40 מבאר שבע לצומת טללים, והמשכו לניצנה – כביש 211, הפך הכביש המנדטורי למיותר. חלקים ארוכים ממנו נותרו בשטח, אך הם נעלמים אט-אט בעקבות פיתוח, פגעי מזג אוויר ושרשראות כלי רכב צבאיים זחליליים. הכביש המנדטורי הוא כביש פתלתל, אך מהלכו מוביל, באופן כללי, מצפון לדרום. מצומת כביש הנפט (היום – צומת הנגב) המשיך הכביש המנדטורי בפניה לדרום-מערב (וכביש 40 החדש עוקב, בחלקים גדולים, אחר מהלכו של הכביש הישן).

באזור ביר עסלוג' נסלל הכביש המנדטורי בשתי פניות חדות – פניה מערבה לעבר ביר עסלוג', ובביר עסלוג' – פניה חדה דרומה להמשך לכיוון עוג'ה אל חפיר (ניצנה). פניות אלו נעשו משתי סיבות: מניעת הצורך לחצות את אפיק נחל רביבים באלכסון ובמקום רחב, דבר שהיה מחייב בנייה של גשר ארוך מאד, והצורך להיכנס אל הכפר הבדווי ביר עסלוג', עם בארות המים ומבנה המשטרה.

מהפניה השנייה של הכביש, הפנייה החדה בביר עסלוג' דרומה, הסתעפה מערבה דרך העפר אל קיבוץ רביבים. הדרך נסללה לכביש אספלט רק לאחר 10 שנות נסיעה בדרך העפר, ב-9.8.1953. כך נוצר בביר עסלוג' צומת כבישים, צומת הכרחי לכל הנוסע דרומה – צומת ביר עסלוג'.

בצומת (מול האנדרטה של היום) הייתה נקודת שתייה שהתקינה חברת מקורות, {זיוון בע"פ} ותחנת הסעה מקורה שבה חיכו ל"טרמפים" דורות רבים של נוסעים – להיאחזויות הנח"ל, לאחר מכן לישובים הראשונים, לכפר הנוער ניצנה ולסיני. אנשי המושב השיתופי אשלים אף פתחו בנקודה זו מזנון, שהיה המזנון היחיד בין באר שבע לניצנה ועזוז.

עם סלילת קטע כביש 40 וכביש 211 לניצנה, נותר הצומת שומם. תחנת ההסעה פורקה, והועברה לפינת החי ברביבים. נקודת השתייה החזיקה מעמד עוד מספר שנים, ונעלמה אף היא.

פרוק התחנה העזובה                                                                                      צילום אמנון (בוצי) ליבנה
פרוק התחנה העזובה צילום אמנון (בוצי) ליבנה

קיבוץ חלוצה – משאבי שדה

הקיבוץ שנקרא בתחילה חלוצה עלה על הקרקע ב-19.11.1947, ערב תחילת מלחמת העצמאות, בידי חבורת צעירים יוצאי הפלמ"ח. הקיבוץ הוקם בתחילה בקרבת הכפר הבדווי חלסה, שישב על חורבות העיר הנבאטית-ביזנטית חלוצה. שניים מחברי הקיבוץ נהרגו בכיבוש ביר עסלוג'. לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי, ממזרח לביר עסלוג'. לחברים חסרו מים, ובימים הראשונים הם הביאו מים מליחים מקיבוץ רביבים. בבאר ביר מחטה – באר התחנה (הנקראת היום באר שרה), ששופצה בידי הבריטים בין שרידי תחנת הרכבת הטורקית, ערכו החברים מקלחות מאולתרות, כאשר שמיכה מפרידה בין החברים לחברות. המים היו קרים, גם בחורף… על פי הבאר התקינו משאבה שהופעלה על ידי טרקטור בעזרת רצועה.

כדי להגדיל את אספקת המים לישוב, הוסדרה מאוחר יותר שאיבה מבאר משאבים המזרחית, הבריטית. חדר המשאבות המקורי היה בנוי לבנים ונמוך מפני הקרקע. חברי הקיבוץ הניחו על פי הבאר 2 קורות מתכת שעליהן הציבו משאבה, וסללו קו מים מהבאר לישוב. אבישי אלון ורמי שי, חברי משאבי שדה, הקימו מבנה מעל הבאר, מחלקי מבנים בריטים ממחנה ביר עסלוג'. יואי, מוותיקי הקיבוץ, סיפר שהבאר הפיקה רק כ-50 מטר מעוקב מים ביממה, ששימשו להשקיית שדות הקיבוץ. בהשקיה רצופה אזלו המים בבאר, והיה צורך לחכות יממה שלמה כדי לחדש את השאיבה. עם התרחבות השטחים המושקים חוברה גם באר משאבים המערבית לרשת, הורכבה עליה משאבה, וכמות המים שנשאבה להשקיה הוכפלה.

קיר בית הבאר שנבנה על ידי אנשי משאבים מימין, לצד מבנה מקורי של משאבת הבאר, הבריטי
קיר בית הבאר שנבנה על ידי אנשי משאבים מימין, לצד מבנה מקורי של משאבת הבאר, הבריטי

במפה 1:20.000 נראים קו המים ממשאבים לבארות עסלוג'. סוללת הרכבת התורכית על נחל רביבים והמסילה הנלווית שלא נותר ממנה שריד. ותוואי הסוללה הצרה מביר עסלוג' צפונה. כמו כן נראה חלק גדול מתוואי "דרך בורמה" המצרית מתקופת מלחמת העצמאות. השאלת המפה באדיבות משולם סיקרון.

ביר עסלוג' כאתר זמני לישובים חדשים

תלמידי בית הספר החקלאי מקווה ישראל שגויסו כפלוגת נוטעים בצבא הטורקי, נטעו בביר עסלוג' חורשת אקליפטוסים – כנראה חלק מהאקליפטוסים העומדים שם עד היום. אחרי מלחמת העצמאות, ופינוי חורבות הכפר ביר עסלוג', חידשה הקק"ל את החורשה.

בחורשה זו הוקם ב-1976 מחנה זמני למתיישבי מושב אשלים, עם הגיעם להתיישבות באזור. במקום נבנו מבנים זמניים, "בטונדות" ומבנים יבילים מסוגים שונים, ששימשו את המתיישבים. הם שהו במקום עד שנת 1979, עת עלו לישוב הקבע על הגבעה שעליה שכנה בעבר היאחזות פקועה – אשלים. אחריהם התיישבו במחנה הזמני ב-1980 ראשוני קיבוץ טללים. לאחר שגם קיבוץ טללים עלה לישוב הקבע, התיישבו במחנה הזמני בביר עסלוג' ראשוני הישוב רתמים.

התושבים הבדווים של ביר עסלוג'

בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים החלו להתפתח מדרום לבאר-שבע שני מרכזים ישוביים בדווים – בירעסלוג' וחלסה (חלוצה), באזור שבט המסעודיין ושבטים נוספים ממטה העזאזמה. מרכז בדווי נוסף החל להתפתח בעוג'ה אל-חפיר (ניצנה), והוא שימש נקודת מפגש בגבול שבין מטה העזאזמה לשבטי התראבין. כל המרכזים הללו התפתחו סביב לבארות מים עתיקות וטובות, שסיפקו מים מתוקים בכמות גדולה ביחס לתנאי אותה תקופה. תרמו לכך גם המרכזים השלטוניים הטורקיים, ואחריהם – אלו של השלטונות הבריטים.

ביר עסלוג' שימשה כמרכז לשבט המסעודיין ממטה העזאזמה. במקום היה ישוב בדווי קטן: מספר חנויות, בית ספר קטן, בארות מים אחדות, טחנת קמח משוכללת שהופעלה בקיטור, בית קברות – סביב קברו של שייח' סאלם אל-עאסם, ותחנת משטרה טורקית שהפכה מאוחר יותר לבריטית.

יואל דה-מלאך ז"ל, מוותיקי רביבים וחתן פרס ישראל לחקר המידבר, סיפר על המקום: "היה כאן כפר  קטן, שעיקרו שלושים-ארבעים בתי טין שרובם היו חנויות, כאשר דגל לבן סימן אותן. בית שייח' סעיד היה דו-קומתי, עם שתי מרפסות. היה חאן גמלים, בארות מים אחדות, וטחנת קמח משוכללת (לתקופתה – א"ל) המופעלת בקיטור. בסמוך לבית השייח' נבנה על-ידי הטורקים מסגד צבאי".

שרטוט מפת ביר עסלוג' מתוך הזיכרון   בידי  יואל דה מלאך ז"ל
שרטוט מפת ביר עסלוג' מתוך הזיכרון בידי יואל דה מלאך ז"ל

השבט הגדול והמכובד במטה העזאזמה היה שבט המסעודין. בראש מטה העזאזמה עמד ראש שבט המסעודין השייח' חאג' סעיד מוסאלם אבן-סעיד. שייח' סעיד החליף בתפקיד את אחיו סלאמה אבן סעיד, שהיה גם קבלן כבישים, וגם כיהן כסגן ראש העיר באר-שבע.

"חאג' סעיד קבע את ביתו בביר עסלוג'. בית בנוי בטון. אך את רוב זמנו בילה באוהלי נשותיו שחיו בסביבה" [31]. "השייח' היה שליט כל יכול במרחב. רוכב היה על סוס זכר בלבד" [32]. השייח' פרש את חסותו על אנשי רביבים, שהתיישבו ב-1943 בסמוך, כמו גם על בני שבט האריאטי, יושבי חלסה (חלוצה), שהיו נספחים לעזאזמה. השייח' קיבל גם "משכורת חודשית" בסך 10 לירות מקיבוץ רביבים [33].

בסמוך לאתר הכפר ביר עסלוג' נותר בית הקברות. הקבורה בו הופסקה עם כיבוש הכפר במלחמת העצמאות. בבית הקברות בולט קברו של שייח' סאלם אל-אעסם למטה התיאהה (נ"צ 177167/547136)

קבר שיח' סאלם אל עאסם                                                                                        צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
קבר שיח' סאלם אל עאסם צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

לידו נמצא קבר קטן יותר. הקברים הם קדומים, והבדווים אינם יודעים בדיוק את זמנם. שני הקברים בנויים ומסוידים. ששון בר צבי (מוכתר רביבים בשנים 1944-1948) סיפר ש"הקבר הקטן יותר הסמוך אליו, שיך לבדווי בשם נאברי שבנה אותו עוד בחייו, בסמוך לשיח' סאלם. אולם סביר להניח שמתחת למצבה זו לא קבור איש".

קבר נבארי המשופץ                                                                                      צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
קבר נבארי המשופץ צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

קבר השייח' סאלם אל עסאם עבר טיפול והגדלה, כנראה בשנות השישים. בשנות השבעים נעשה ניסיון לבנות קבר שייח' נוסף, בשולי חורשת האיקליפטוסים. אך הניסיון נבלם. בראשית שנות ה-80 נעשה ניסיון לחדש את הקבורה הבדווית ליד קבר השייח', בקבורת שני ילדים. הניסיון הופסק ע"י המועצה האזורית רמת הנגב. בשנת 2005 שודרג הקבר הקטן יותר, של נאברי, ובעזרת יציקת בטון השוו את גודלם.

בדווים משבטים שונים מכבדים את זכרו של שייח' אל-עאסם, ובאים בימי שישי לעשות את ה"זיארה" (עליה לרגל לזכר קדוש מוסלמי) בסמוך לקבר. שוחטים כבש, ומזים את הדם בסמוך אליו. על הקבר מניחים דגלים ובדים לבנים, ולעיתים גם תשורות, כמטבעות או ממתקים. ששון בר צבי סיפר על קברו של שייח' אל-עאסם [34].

אריה יחיאלי, מוכתר רביבים בימיה הראשונים (שנהרג בתקרית בביר עסלוג' ב-16.12.1947), חקר את האזור ואת תושביו הבדווים. בארכיון רביבים נשמרו הערותיו למספרי הבדווים באזור: בסביבות ביר עסלוג'  – כ-1,200 איש. מסביב לחלסה (חלוצה) – כ-2,300 איש, מהם כ-2,000 בני התראבין וכ-300 ממטה העזאזמה. וסביב ביר ת'מילה – כ-900 בדואים נוספים.

אחרי מלחמת העצמאות רוכזו הבדווים בנגב באזור הסייג, וסביב ביר עסלוג' וחלוצה נותר רק מספר מצומצם של משפחות. בשנות השמונים החלו משפחות אלה ובני שבטם במאבק לחזרתם לאזור. המאבק לווה בפינויים חוזרים ונשנים בידי הסיירת הירוקה וצה"ל, ובסדרת משפטים שבהם תבעו הבדווים בעלות על קרקעות באזור.

בשנת 1995 ארגנו הבדווים שחיו באזור רמת חובב הפגנת מחאה נגד חיים בצל הרעלים והריחות של אתר הפסולת הרעילה. לאחר ההפגנה עקרו משפחות רבות מבתיהם דרומה, לאזור הישוב הקהילתי אשלים. ממשלת רבין לא אפשרה להם להישאר במקום.

בהנחיית ממשלת רבין ושר השיכון והבינוי דאז, בנימין (פואד) בן אליעזר, התבקשו הבדווים להתפנות עד לבירור הנושא, בהבטחה שמדובר בשבועיים, לשטח שבין הנחלים רביבים והבשור לבין הקיבוצים רביבים ורתמים. הבדווים, עברו והתיישבו במקום. כתוצאה מכך התפתח הכפר ביר הדאג'.  הכפר לא הוכר, ולכן גם לא חובר לתשתיות המים, החשמל, והטלפון. רק בשנת 2004 הוכר הכפר ביר הדאג' כישוב חוקי. חברת "מקורות" הכניסה לישוב קו מים, במקום נבנו בתי ספר ומרכז רפואי, ועם הקמת המועצה האזורית הבדווית אבו-בסמה (אב הבושם) באותה שנה, צורפה ביר הדאג' למועצה החדשה. לאחרונה נסלל לישוב כביש גישה חדש, מכביש 222.

ביר עסלוג' כיום

לאחר מלחמת העצמאות החל תהליך הדרגתי של הריסת שרידי הכפר הבדווי והמחנה הבריטי של ביר עסלוג'. בתחילה אספו הקיבוצים רביבים ומשאבי שדה,  חומרים שונים מהכפר, וממבנים בדווים בכל רחבי האזור. חברי קיבוץ משאבי שדה, שעבר מחלוצה לאתרם הנוכחי, שאבו ממי הבארות. להגנה על הבאר המזרחית החשופה, פירקו חברי הקיבוץ מבנים ממחנה ביר עסלוג' הבריטי, ובנו את המבנה הנראה היום סביב הבאר.

מיכלי הדלק של מחנה המעבר הבריטי פורקו נוקו ושימשו את מיכלי המים הראשונים בנקודה החדשה שאך זה עברה מאתר המצפה.

מאוחר יותר פינתה הקק"ל בביר עסלוג' את המבנים ההרוסים, הבדווים והבריטיים, לצורך הכשרת קרקע לחקלאות של קיבוץ משאבי שדה. השטח יושר, וההריסות פונו אל אפיק נחל רביבים, ואל דרום

המחנה הבריטי. בשטח החקלאי המעובד מעלים עד היום המחרשות והדיסקוסים שרידים שונים אל פני הקרקע. בלב השטח הושארו שריד – מבנה בריטי בודד, ולידו בור גדול בלתי מדופן.

במקום שבו שכנו הכפר וחלק מהמחנה הבריטי נטעה הקק"ל עצי אקליפטוס. צריח המסגד, ששרד את מלחמת העצמאות, פוצץ בידי צה"ל בשנת 1957, לא ברור מדוע.

בשנת 1971 נערך במקום כנס של ותיקי הגדוד השמיני של הפלמ"ח. לקראת הכנס יושר שוב השטח, והוכשר למעיין אמפיתיאטרון.

ביום חמישי 20.9.1973 נערכה בביר עסלוג' עצרת לציון שלושים שנות התיישבות בנגב. את הכנס יזמו וערכו מרכז ההסברה, משרד החינוך והתרבות ומצפה רביבים. המופע נערך ב"אמפיתיאטרון" הנ"ל.

490

בצפון אתר ביר עסלוג', באפיק נחל רביבים ובשוליו, הוקם בתחילת שנות השמונים פארק גולדה (ראה להלן בפרק אתרי התיירות).

עם הקמת אתר התיירות הבדווי "ספינת המדבר" (ראה להלן בפרק אתרי התיירות) בשנת 1991,יושר שוב השטח שבו ישב הכפר. שרידים שונים שעדיין היו על פני השטח נדחפו אל בורות "מחצבת החלוקים" בנחל רביבים. תוך כדי ניקוי השטח, נחשף בתחום "ספינת המידבר" משטח הבטון של באר חג' סעיד, באר טחנת הקמח, ושרידי רצועות עור של הנעת המשאבה.

בשנת 2000 נבנה על שרידי הכפר ביר עסלוג' והמחנה הבריטי, המבנה הגדול של המרחצאות התרמו-   רפואיות "נווה מידבר" (ראה להלן בפרק אתרי התיירות).

כיום נותרו מהכפר ומהמחנה הבריטי מעט מאד: נותרה הבאר המרכזית, שאבני הדיפון שלה מתפוררות והיא מכוסה כיום במשטח מתכת וחוטי תיל. בסמוך אליה נותרו שרידים מעטים, שהולכים ונעלמים, מדופן בריכת המים הגדולה שבנו הבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה. בעת שיפוץ אנדרטת הזיכרון של ביר עסלוג' נחשפו קטעים ממשטח הבטון והנדבכים התחתונים של מבנה משטרת הגמלים. מסביב פזורים רסיסים מרעפי החרס של גג המשטרה. מהמחנה הבריטי נותרו שרידים של 5 מבני שירותים, ובאחד מהם שרד גם מבנה הלבנים שמעליו. נותרו חלקים ממבני הלבנים של הבארות והמשאבות בסמוך לאפיק נחל רביבים. בשולי השדות החקלאיים, ובבורות הכרייה של נחל רביבים, נותרו ערימות חלקי הבטון והלבנים של מבני המחנה.

אתרי תיירות באזור ביר עסלוג'

פארק גולדה

"חומר ואדי" – אדמה מעורבת בחלוקי נחל – הוא משאב טבע המופק מערוצי הנחלים הרבים בנגב. הוא משמש לביסוס עבודות עפר שונות, לחומר מילוי ולבניה. בנחל רביבים, באזור ביר עסלוג', השתמשו בתחילה בעיקר באבן שבאפיק, לייצור חצץ מאיכות מעולה. לשם כך נבנו מפעלים על גדות נחל רביבים, ובהם סונן החומר ונגרסו האבנים לחצץ בגדלים שונים. העפר נערם כחומר טפל.

אפיק נחל רביבים וגדתו לאחר כרייה, שטח פארק גולדה לעתיד.
אפיק נחל רביבים וגדתו לאחר כרייה, שטח פארק גולדה לעתיד.

בשנות ה-80, עם יציאת ישראל מסיני ובניית מחנות ומתקנים צבאיים רבים בנגב, השתמשו הקבלנים ברוב החומר שנחצב, לתשתיות שונות במחנות, ולתשתיות לדרכים ולכבישים. כמעט בכל אפיק נחל בנגב נחצב החומר, תוך כדי הריסת מבנים עתיקים ומערכות טרסות חקלאיות עתיקות. גם נחל רביבים, בביר עסלוג', לא נמלט מחציבה. עם גמר הפקת החומר באתר היו הכורים עוברים לקטע אחר, ומשאירים את האפיק הרוס, עם בורות וערימות. במספר מקומות הגיעו הכורים לשכבת החרסית שמתחת לחלוקים, ומי תהום עיליים עלו אל הבורות.

נחל רביבים-ביר עסלוג'. בריכות לאחר שיטפון ועליית מי התהום. ילדי רביבים בשיט: יוסי השייט, יערה, אורי ואורן.
נחל רביבים-ביר עסלוג'. בריכות לאחר שיטפון ועליית מי התהום. ילדי רביבים בשיט: יוסי השייט, יערה, אורי ואורן.

בשלבים מאוחרים החלו לשקם קטעי נחלים במקומות שונים באזור. השיקום של נחל רביבים החל באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, ביוזמת ראש המועצה האזורית רמת הנגב דאז יעקב יוגב, בתקציבים של הקרן לשיקום מחצבות, המועצה האזורית וקק"ל. שוקם חלקית הקטע שבין שרידי גשר הרכבת הטורקי, בצומת משאבים, לבין "הגשר האירי" על נחל רביבים. הבריכות הקטנות של מי התהום שעלו ומי השיטפונות, שימשו, עד לשיקום הנחל, את ילדי רביבים ומשאבי שדה, שהשיטו בבריכות רפסודות שבנו במו ידיהם. הבריכות שרתו גם את הבדווים של ביר עסלוג', לרחצת הכבשים שלהם לקראת גזיזתם.

רחיצת הכבשים    צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
רחיצת הכבשים צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

בריכות קטנות אלו שימשו כבסיס לפיתוח האגם הנוכחי ב"פארק גולדה", סביב נ"צ 177221/547344.

קרקעית האגם צופתה בשכבת חרסית, למניעת חלחול המים. מאגר המים מתמלא ממי השיטפונות הזורמים בנחל, ומעודפי המים החמים של אתר "נווה מדבר". בעבר הוכנסו לאגם גם דגים, ועל גדותיו נראו דייגים רבים. לאחר מספר שיטפונות גדולים נעלמו רוב הדגים מהאגם.

ממזרח לאגם ניטעו עצים ושיחים, ונסללו דרכי גישה לקטעים שונים בפארק. הקטע הגדול של נחל רביבים מהפארק ועד לצומת משאבים זכה רק לטיפול חלקי, ביישור הערימות ובורות הכרייה. בשנת 2012 – 2013 חודשו עבודות השיקום בנחל, הפעם במעלה נחל רביבים.

הפארק זכה להיקרא על שם ראש הממשלה גולדה מאיר, בשל קשריה עם קיבוץ רביבים (בתה חיה שם, והגברת מאיר נהגה לבקר אותה תכופות). שטח הפארק הוא כ-540 דונם. בפארק הוקמו מערכת שבילים וגינון. בתחום המשוקם נראים מספר אתרים – בארות ומתקני מים. אל מול משטחי הדשא המשופעים נבנתה במה עגולה, המאפשרת לערוך במקום מופעים שונים.

פארק גולדה-צומת ביר עסלוג'                                                                             צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
פארק גולדה-צומת ביר עסלוג' צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

החורף של שנת 1994-1995 היה גשום מאד. במקומות אחדים בנגב ירדו ב"שברי ענן" כמויות אדירות של גשם בתוך שעות ספורות. בנחל רביבים נוצר שיטפון ענק, בגודל שלא היה ידוע במשך שנים רבות, והוא איים לסחוף את צומת משאבים. הגשר הגדול שעל אפיק הנחל לא הכיל את הכמות הרבה של המים, המים עלו ושטפו על פני הכביש, והתחילה סחיפה של סוללת העפר הגבוהה של הכביש. בכניסה של אפיק נחל רביבים לשטח הפארק הרחיב מאד שטף המים את הערוץ. הזרם החזק חשף מעביר מים גדול ומגלש רחב, ועליו התגלתה כתובת בערבית. הפארק המקורי שתוכנן על ידי האדריכלים השתנה. שטף המים סחף סוללות שונות ועקר עצים רבים, שהיו כבר בני שנים מספר. האגם נסתם בחלקו, וגושי אבן ענקיים שתחמו אותו נעלמו כלא היו. בשיפוץ הפארק התחשבו הפעם גם בגורמי הטבע.

מעל הפארק, מצפונו, הוקם "מצפה טלי" (בנ"צ 177258/547517), על שם טלי קסטנבוים שהייתה מנהלת מחלקת התיירות במועצה האזורית. המצפה צופה על כל האזור. אל המצפה מובילה דרך – מתאימה לכל כלי רכב – המסתעפת מכביש 222 ממערב לגשר יחיאלי. במצפה מונצח גם, באנדרטת אבן צנועה, יענקל'ה יוגב ז"ל, איש רביבים וראש המועצה האזורית רמת הנגב, שיזם את הקמת הפארק, ונפטר בשנת 2005. במצפה הוצבו שלטי הסבר על הסביבה. השלטים סובלים מחבלות תכופות.

מצפה פארק גולדה צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מצפה פארק גולדה צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

בעת שיטפונות חורף 2010 נפגעו שולי הפארק פעם נוספת, הפעם בגבולו הצפוני, בשטח המגע שלו עם נחל רביבים. השיטפון סחף את שולי הפארק, עצי דקל וושינגטוניה נפלו אל האפיק ומערכת צינורות הטפטוף נותרה תלויה מעל האפיק. חלק ניכר מהאגם התמלא בסחף.

מנזקי שיטפון 2010                                                                                           צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מנזקי שיטפון 2010 צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

"ספינת המדבר"

האתר הוקם על חורבות הכפר הבדווי ביר עסלוג', בידי יזם בדווי בשם פרחאן שלייבי. אתר זה הוא מראשוני אתרי התיירות באזור, בקרבתו הוקמה גם "חוות הבודדים" היחידה של בדווים. המקום נמצא מול "פארק גולדה" ובסמוך למרחצאות "נווה מדבר". באתר הוקמו אוהלי אירוח בדווי, בונגלוס, חדרי אירוח ומבני שירותים ומקלחות. האתר משמש גם לאירוח כנסים שונים ואירועים משפחתיים. ניתן להזמין בו גם טיולי גמלים באזור וטיולי ג'יפים ברחבי הנגב. הטלפון במקום: 08-6557318, 052-3900099.

עדר הגמלים של "ספינת המדבר"                                                                                     צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
עדר הגמלים של "ספינת המדבר" צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

ממזרח ל"ספינת המדבר" ובסמוך לצומת משאבים הקים היזם פרחאן שלייבי גם חווה לגידול צאן לחלב ללא מרעה.

 מרחצאות "נווה מידבר"

אתר מודרני של מרחצאות מים תרמו-רפואיים. האתר הוקם בשנת 2000, והוא בבעלות משותפת של החברה הכלכלית של המועצה האזורית רמת הנגב, של הסוכנות היהודית ושל קיבוץ משאבי שדה. המים החמים באתר, המכילים מינראלים רבים הנחשבים טובים לבריאות, עולים מקידוחים במקום מעומק של כ-700 מטר. באתר יש שלוש בריכות מים חמים באולם מקורה, בריכה חיצונית, מלתחות מסודרות, מסעדה וגן אירועים. ניתן לקבל במקום גם טיפולי ספא וקוסמטיקה. המים באתר מוזרמים, לאחר התקררותם, אל האגם ב"פארק גולדה". הטלפון באתר: 08-6579666

המים במרחצאות הם מים מליחים, הנשאבים ממאגר קדום של מים פוסיליים (מאגר שאיננו מתחדש). המאגר מוערך בכ-20 מיליארד מטרים מעוקבים של מים. מליחות המים היא של 1000-2000 מיליגרם כלור לליטר מים.

במקום מתוכננת בניית מלון.

חוות זוהר במדבר

"חוות בודדים" שהוקמה מצפון לכביש 222, בין צומת משאבים ל"פארק גולדה". החווה שייכת לזוהר ואורן אפשטיין. בחווה מגדלים סוסים גזעיים, יונים ושלווים למאכל, וכרמי זיתים וענבים. בחווה ניתן לרכב על סוסים, וכן ניתן להזמין בה ארוחות גורמה. הטלפון במקום: 08-6573880.

חוות מעיין הנעורים

"חוות בודדים" הממוקמת מצפון-מזרח ל"פארק גולדה". החווה אינה פתוחה לקהל. החווה שייכת לתחיה ודודו קלינגר, העוסקים בהפקת אירועים מוסיקליים. הטלפון בחווה: 054-5611130.

חוות חולות מקמן

"חוות בודדים" שהוקמה בידי טל ורודני הירש ככפר נופש אקולוגי, בשולי דיונות החול של שמורת "חולות משאבים" ומדרום לביר עסלוג'. החווה נמצאת בסמוך לשרידי הכביש המנדטורי באר שבע – סיני. הגבעותשמצפון-מערב לאתר שימשו במלחמת העצמאות כ"משלט הגדול" שהוזכר לעיל. על דיונות החול המשמשות היום את כפר הנופש הסתערו בעבר חיילים מצרים בניסיון לכבוש את המשלט.

מבנה המגורים                                                                                                      צילום אמנון (בוצי) ליבנה
מבנה המגורים צילום אמנון (בוצי) ליבנה

שטח הכפר אותר לראשונה על-ידי הזוג הירש בשנת 2000. ההליכים הביורוקרטים הסתיימו רק בשנת 2006. האתר נפתח לקהל בפסח 2007, כחניון קמפינג, ומשפחת הירש החלה בהקמת המבנה הראשון. חומר הבנייה הוא מקומי – גזעים וענפי עצים שנאספים בישובים שמסביב, סלעים ובולדרים שנאספים באפיקי הנחלים, ובוץ-חרסית שנאסף מאפיק נחל רביבים. המבנה המרכזי מעוגל, ובכל היקפו נפערו פתחי אוורור, הפתוחים בקיץ. המבנה שקוע בקרקע, בנוי מקירות עבים, והצורך בחימום בחורף הוא מינימאלי.

סביב המבנה הראשון מתוכננים להיבנות עוד 16 יחידות בסגנון דומה. הטלפון בחווה:052-2368175.

בחווה נעשה שימוש באנרגיית השמש וברוחות. רכבי המשפחה השונים עובדים על דלק ביו-דיזל, שמיוצר במקום מפסולת שמנים.

השם "חולות מקמן" מבוסס על אגדה בדווית מקומית מהתקופה הטורקית: בסיבוב חד על הכביש הטורקי (שקדם לכביש המנדטורי הנראה בסמוך) ערכו בדווים מקומיים מארבי שוד של עוברי אורח. "קיימן" בערבית פירושו מקום. אמקיימן פירושו – מקום מארב קטן. מתוך אלה נגזר השם "חולות מקמן".

הגבעה שמדרום לחווה מכונה היום בפי תושבי האזור "גבעת הצבעונים", בשל הצבעונים הרבים המכסים את מורדותיה. במדרון הצפון-מזרחי יש מעט כיסוי חולי, ובו פורחים לעיתים מעט צמחי אירוס הנגב. לרגלי הגבעה נמצאת הכניסה המזרחית לדרך הגבול הצפוני של שמורת חולות משאבים.

בסוף שנות התשעים, בשנה מרובת גשמים, התגלה בתחתית הגבעה, בסמוך לכביש המנדטורי (בנ"צ 176864/546054), צבעוני המידבר נדיר בצבע צהוב. הוא אינו פורח בשנות בצורת.

צילום: אלי ליבנה
צילום: אלי ליבנה
צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

גשר אריה יחיאלי                                           

גשר יחיאלי בעת שיטפון                                                                                         צילום    אמנון (בוצי) ליבנה
גשר יחיאלי בעת שיטפון צילום אמנון (בוצי) ליבנה

 

גשר אריה יחיאלי הוקם בכביש 222 מעל נחל רביבים (בנ"צ 176674/547590) בשנת 2001, במקום הגשר האירי שנבנה על הכביש הישן בשנת 1953. הגשר נחנך ביום 16.4.2002. עם הקמת הגשר החדש הוסר האיום של ניתוק קיבוץ רביבים בעת זרימת שיטפונות בנחל רביבים ובנחל הבשור. הגשר נקרא על שם אריה יחיאלי, המוכתר הראשון של רביבים, ביוזמת חבר רביבים רפאל שפר.

אריה יחיאלי נהרג במארב של בדווים בביר עסלוג', כמפורט לעיל בפרק "ביר עסלוג' בתקופת מלחמת העצמאות" .

בשנת 1997, במלאת יובל לתקרית שבה נהרגו אריה יחיאלי וחבריו, שוחזר סיפורם של שלושת הניצולים בתקרית, בסרט. שנתיים לאחר מכן כתב רפאל שפר עבודה בשם "המארב בביר עסלוג': נקודת תפנית כפולה". כאשר נסלל מחדש הכביש מצומת משאבים לרביבים, ב-2001, ונמתח גשר עילי על הנחל ממש בנקודת המארב, מצאו חברי רביבים הזדמנות להנציח את התקרית. רפאל שפר, יחד עם חבריו מרביבים (שהלכו בינתיים לעולמם) יואל דה מלאך, יהודה דרור (צ'ובה) ואלכסנדר סנד, ניסחו את שלט ההקדשה המוצמד לקיר הגשר. לאחר ויכוחים חריפים לגבי תיאור המארב, והאם השלושה "נרצחו", "נפלו" או "נורו", והאם היורים היו "בדווים מהעזאזמה" או "סתם "בדווים" או "ערבים" – הוחלט לבסוף להשמיט את זהות היורים ולכתוב נוסח רך לתיאור הפעולה. וזהו הנוסח המופיע על השלט היום:

גשר אריה יחיאלי

לזכרם של אריה יחיאלי, ראובן וולטרה ואורי ויינהבר,

חברי קיבוץ רביבים שנורו מן המארב ב-16.12.1947

בבואם למחנה הבריטי בעסלוג' לבקש עזרה לחבר פצוע.

אריה נולד בגרמניה ב–1922.

לאחר עליית הנאצים לשלטון נשלח על ידי משפחתו לארץ במסגרת "עליית הנוער" ב 1936.

כחבר קבוצת רביבים היה בין ראשוני המתיישבים בנגב ב-1943.

כיהן כמוכתר הישוב, חקר את תרבות הבדואים ותירגם משירתם.

מ"אלה שנטעו את העצים הראשונים במדבר ונפלו בטרם פרשו העצים את צילם".

אתרים נקודתיים באזור ביר עסלוג'

(האתרים מסודרים לפי סדר הופעתם בשטח, מצפון לדרום וממערב למזרח.

נקודות הציון נלקחו במכשיר GPS).

1. קידוח "מקורות" – מים מליחים

בנ"צ 176035/548704. הקידוח שואב מים ממאגר מים מליחים פוסיליים (מים קדומים מלפני אלפי שנים, במאגר שאינו מתחדש כיום). המאגר מוערך בכ-20 מיליארד מ"ק מים. מליחות המים היא 1000-2000 מיליגרם כלור לליטר. זהו אחד מ-6 קידוחים של מים מליחים הנמצאים באזור. בחלק מהקידוחים נמצא גם מימן גפריתי. הקידוחים מגיעים לעומק של 700-900 מטר, לאקוויפר קנומן ואבן חול נובית.

בארות הקידוחים הן ארטזיות – פני המים עולים בקידוחים עד לגובה פני הים, ומגובה זה הם נשאבים עד פני הקרקע, כ-300 מטר מעל פני הים (באזורנו). המים חמים, נשאבים בטמפרטורה של כ-40 מעלות.

תפוקת המים מכל בארות הקידוחים נאספת במערכת קוים משותפת. ההרכב הכימי של המים שונה מעט בקידוחים השונים. בקידוח זה מכילים המים מעט יותר ברזל מאשר באחרים.

המים המליחים משמשים לגידול ירקות, זיתים, וגידולים נוספים. גם שטחי הנוי של קיבוץ רביבים מושקים במים מליחים. מרחצאות "נווה מדבר" מופעלות גם הן במים מליחים.

2. שלוש מחפורות עתיקות

בנ"צ176256/548307. ייתכן שאלו היומערות מגורים. כ-10 מטרים מבדילים בין האחת לרעותה. המחפורות חפורות במדרון מתון הפונה אל נחל רביבים, והן סתומות כיום. לפניהן יש משטחים מיושרים, שעליהם פזורים חרסים רומיים-ביזנטיים ואפר רב. בקיץ 1984, בעת חפירת תעלה להנחת קו טלפון, נחשף בשולי אחד המשטחים קטע קיר בנוי גזית בגובה 4 נדבכים. האתר סמוך לכביש 222, ומצוי כיום בתחום חוות זהר במדבר. תעלת הגנה לאורך גדר החווה "חתכה" את המשטחים המיושרים.

מחפורת עתיקה בקרבת צומת משאבים                                                                     צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מחפורת עתיקה בקרבת צומת משאבים צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

3. עוגני סכר קדום

בנ"צ 176461/547543. בנחל רביבים, כמו בנחלים רבים בנגב, הוקמו בתקופות הרומית–ביזאנטית סכרים רבים להסדרת הזרימה בנחלים ולתפיסת מי שיטפונות לחקלאות. הסכרים היו מעוגנים בקצותיהם ב"עוגנים" גדולים לתמיכה במבנה. העוגנים היו בנויים אבני גוויל רבות, מלוכדות בבטון קדום. בנקודה זו, ממערב ל"ספינת המדבר", נותרו שני גושי סלעים גדולים מלוכדים במלט קדום. אפיק נחל רביבים נחצב כאן ברוחב עשרות מטרים, והגושים הגדולים אינם באתרם.

"עוגן" סכר קדום בנחל רביבים                                                                              צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
"עוגן" סכר קדום בנחל רביבים צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

4.   שירותי "קרוסלה"

בנ"צ 176618/547516. מבני שירותים בשולי המחנה הבריטי, על גדתו הדרומית של נחל רביבים – וואדי עסלוג'. המבנים שהיו בנויים מלבני בטון לא שרדו. נותרו "קרוסלות" המושבים שהיו בתוך המבנים, מעל לבורות המשמשים כיום לקינון יונים ותנשמות. בעת בניית גשר אריה יחיאלי הועתק אחד המתקנים אל קרבת המתקנים הנוספים.

שירותי הקרוסלה המערביים                        צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
שירותי הקרוסלה המערביים צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

בדרום שטח המחנה, בנ"צ 176549/547525, מצויות שתי "קרוסלות" שירותים נוספות.

ראה בשרטוט ביר עסלוג' של יואל דה מלאך: Africans only

מתקני השירותים בדרום שטח מחנה המעבר הבריטי                                                    צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מתקני השירותים בדרום שטח מחנה המעבר הבריטי צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

5. שרידי "חאן הגמלים", ובריכה או שוקת

בנ"צ 176934/547778, מצפון לכפר ביר עסלוג' ולנחל רביבים, נתגלו שרידי "חאן הגמלים" שהזכירו לוחמי קרב ביר עסלוג' במלחמת העצמאות. לידם נתגלתה בריכת מים קטנה בקוטר של כ- 2 מטר, עם דפנות בגובה כ-70 ס"מ. בתחתית הבריכה נראה טיח לבן. המתקן בנוי מאבני גוויל, ובראשו נראים שרידי בטון. גם ברצפת מבנה נוסף נותרה רצפה מטויחת. באתר, כבאתרים רבים באזור, חפרו בדווים שחיפשו "אוצר טורקי", שהוחבא לפי אגדה מקומית. החפירות הפיראטיות הסבו נזק רב לשרידי האתר.

משרידי אתר חאן הגמלים                                                                   צילום אמנון (בוצי) ליבנה
משרידי אתר חאן הגמלים צילום אמנון (בוצי) ליבנה

6. מחצבה עתיקה, כבשן סיד

בנ"צ 177068/547925. מחצבה עתיקה, בראש הרכס הצופה על ביר עסלוג'. נראים בה כמה מדרגות חציבה בסלע קירטון, ונארי, שאינה קשה במיוחד. בקצה המזרחי של המחצבה נראה מתווה לא ברור של כבשן סיד. גם ריבוי אבני הצור כאן מרמזים על כבשן סיד – הצור מופרד מסלע הגיר לפני הכנסתו לכבשן.

מדרגות כרייה בסלע וכנראה כבשן סיד. צפונית לביר עסלוג'                                               צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מדרגות כרייה בסלע וכנראה כבשן סיד. צפונית לביר עסלוג' צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

7. בריכת אגירה ושקתות

בנ"צ 177704/547210. מאגר מים עם תקרה כיפתית, ושקתות בהיקפה. המאגר בנוי על מדרגת נחל בין שני ערוצי זרימה של נחל רביבים. קוטרו 4 מטר, וסביבו משטח בטון עגול שקוטרו כ-10 מטר. הבריכה עגולה ומטויחת היטב. מהבריכה יוצאת צנרת ברזל אל השקתות שבהיקף. יואל דה-מלאך ז"ל סיפר שהוא זוכר את הבריכה שחורה מרוב עיזי הבדווים ששתו ממנה. המתקן היפה נמצא כיום בתוך שטח פארק גולדה.

8. באר "מקורות" – מים מליחים

בנ"צ 177855/547695. קידוח נוסף של חברת "מקורות" למים מליחים, המשמשים לגידולי ירקות ומטעי זיתים.

9. קידוח נטוש

בנ"צ178077/547051. בין צומת משאבים לבאר משאבים, לרגלי הגבעה. נראה שהקידוח הנטוש  היה קידוח למים. בשטח נראה צינור 4" קבוע באדמה, שרידי מלבושים ופסולת, וחרסיות המשמשות כבוץ קידוח. על סלע הקירטון חקוקות מספר כתובות.

 קידוח נטוש                                                                    קידוח נטוש
קידוח נטוש
 קידוח נטוש
קידוח נטוש

10. שרידי מתקן בריטי

בנ"צ 176620/546931. שרידי מתקן ממחנה המעבר הבריטי בעסלוג'. השרידים נמצאים כיום בלב שטח שנחרש ויושר. מהמתקן נותרו שתי שורות עמודים מרובעים עבים, בנויים מלבנים וצבועים בצבע כהה. בקצה שורות העמודים ורצפת הבטון נמצא בור ברוחב 3–4 מטרים ובעומק 2-3 מטרים, שאינו מדופן. המקום נראה כמתקן לשטיפת מכוניות. זהו אחד מהמתקנים הבנויים הבודדים שנותרו מהמחנה הבריטי.

שרידי מתקן בריטי                                                                                                     צילום אמנון (בוצי) ליבנה
שרידי מתקן בריטי צילום אמנון (בוצי) ליבנה

11. מחפורות עתיקות

בנ"צ 177643/546024. מספר מחפורות על גבעה נמוכה. בצידה הצפוני נראה משטח חצוב ומיושר, ששיטחו 20X‏10 מטר. נראה שהחלקים התת-קרקעיים של המחפורות, אם היו קיימים, נסתמו. רמזים על קיומם מספקות חפירות של דרבנים. במשטח המחפורות וסביבן נראים חרסים רבים, רומים-ביזאנטים. בחלק הדרומי של הגבעה נראות שתי מחפורות נוספות שיוצרות משטחים רבועים חצובים, שטוחים יחסית. בראש הגבעה נראים שני בורות חצובים בעלי פיר מרובע, ולרגלי הגבעה – בורות קטנים, 2X‏2 מטר, שרידי שני מבנים רומים-ביזאנטים.

האתר הקדום היה מח'זן (מחסן) בשימושו של אבן ערגוב. (ראה באר אבו ארכב בקרבת מקום)

12. שלושה כבשנים עתיקים

בנ"צ 178354/546907. בתחתית גבעה ובסמוך לכביש נראים שלושה כבשנים שטוחים, קרובים האחד לשני. באחד מהם נראו אבנים אחדות עם ציפוי קראמי או אחר. בסביבתם הקרובה קיימות מספר מחפורות עתיקות (ראה באתר הבא).

13. מחפורות עתיקות

בנ"צ 178474/546913. 3 מחפורות חצובות צמודות, סמוך לצומת משאבים, בראש גבעה שצופה אל אפיק נחל רביבים. המחפורות חצובות בסלע קירטוני, ובחזיתן משטח מיושר שאורכו כ-20 מטר. 2 מהמחפורות סתומות. המערבית שבהן, שיטחה 7X5 מטר, וגובה תקרתה 1.90 מטר. הקרקעית מכוסה סחף, ובקירות נראות חמש שכבות דקות של צור. לפני המחפורת, משטח מיושר עם שכבות עבות של אפר, חרסים רומים–ביזאנטיים רבים, שברי אבני רחיים מבזלת, וסלע אבן חוף. במלחמת העצמאות תפס כוח מצרי את קו הגבעות שבהמשך, לכיוון עסלוג', ולאורך הרכס נראים שרידי עמדות הצבא המצרי. בכמה נקודות נותרו צוברים של תרמילי מקלע ברן ורובה אנגלי.על כרכוב התרמילים חרוט: קוטר 303,WAR , ושנת היצור – 1942.

מחפורת עתיקה בקרבת צומת משאבים                                                                     צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מחפורת עתיקה בקרבת צומת משאבים צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
עמדת רובאי או מקלען מתקופת מלחמת העצמאות בסמוך למחפורת הקדומה                       צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
עמדת רובאי או מקלען מתקופת מלחמת העצמאות בסמוך למחפורת הקדומה צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

14. מעביר מים

בנ"צ 178806/546427. מעביר מים בסוללת הרכבת הטורקית, שהיה יפה ושמור היטב – וכיום כוסה כולו בצמחי מלוח קיפח. המעביר ניקז בעבר שטחים שבין נחל היימן לנחל רביבים. הסוללה כאן גבוהה מאד, וכך גם מעביר המים. לאורך קטע הסוללה הגבוהה התפתחה צמחיה עבותה, בעיקר של מלוח קיפח ואשלים.

מעביר המים "הנעלם"                                                                     צילומים אלי ליבנה
מעביר המים "הנעלם" צילומים אלי ליבנה
מעביר המים "הנעלם"                                                                     צילומים אלי ליבנה
מעביר המים "הנעלם" צילומים אלי ליבנה

בנ"צ 178895/546789. נקודת הגובה סומנה בידי הבריטים ב-1924, בראש גבעה מעל צומת משאבים, גבעה עם עקבות חציבה טורקיים. בסמוך לנקודת הגובה ניצב פסל סביבתי, מעשה ידיו של הפסל יהושע ברנשטיין ("גנדי") ז"ל, איש קיבוץ משאבי שדה.

נקודת גובה סמוך לצומת משאבים                                                               צילום אמנון (בוצי) ליבנה
נקודת גובה סמוך לצומת משאבים צילום אמנון (בוצי) ליבנה

16. מעביר מים

בנ"צ 179020/546858. מעביר מים קשתי בסוללת הרכבת הטורקית, המנקז ערוץ שבין תחנת הרכבת עסלוג' לבין הגשר הגדול על נחל רביבים. מעביר המים הרוס בחלקו. קיר הקשת בנוי מארבעה נדבכים ישרים מעל הריצוף, ומעליהם מתחילה הקשת בת חמישה נדבכים קשתיים, משני עברי אבן הראשה.

מעביר מים בסוללת הרכבת התורכית                                                                                 צילום אמנון (בוצי) ליבנה
מעביר מים בסוללת הרכבת התורכית צילום אמנון (בוצי) ליבנה

17. מחצבות סלעי נארי עתיקות

בנ"צ177584/545955. בראש אחת הגבעות מדרום-מערב לביר עסלוג' חצובות 2 מחפורות מוארכות ושטוחות, המכוסות כיום בחול. על הרכס ובמדרונות יש מחפורות קטנות, ובהן מבצבצים סלעי נארי ופסולת חציבה.

18. שדה מוקשים מצרי

בנ"צ 177258/545893. שרידי שדה מוקשים ממלחמת העצמאות, על מדרון מזרחי של גבעה ממזרח למשלט הגדול. שטח המדרון "גורד" על ידי כלי מכני לחיפוש מוקשים, והחלקה גודרה. בסמוך אליה נראית דיונת חול יפה ונקייה.

19. אנדרטת טייס

בנ"צ 177674/545605. אנדרטה לזכרו של טייס שמטוסו התרסק באזור. בנויה מאבן מקומית, וסביבה שרידי גינון, בעיקר אגבות. על האנדרטה מופיע הכיתוב: "כאן נפל סג"מ הטייס רם אילי בן משה ואלכס מבית שערים והוא רק בן עשרים אביבים. ח' אדר תשי"ח". האנדרטה והגן היו מוקפים בגדר אשר נשדדה, ונותרו רק עמודי הגדר. לאור פגיעות חוזרות ונשנות באנדרטה הועתקו חלקי המטוס לאנדרטה חדשה שהוקמה בביתו בבית שערים.

צילום אמנון (בוצי) ליבנה
צילום אמנון (בוצי) ליבנה

20. מעביר מים

בנ"צ 177981/545605. מעביר מים נוסף בסוללת הרכבת הטורקית, בסמוך למשרדי המועצה האזורית רמת הנגב. מעביר המים הוא מרובע, והרוס בחלקו.

21. גשר אירי ב"דרך בורמה" המצרית

בנ"צ 178253/545607. גשר אירי על נחל היימן, ב"דרך בורמה" שסלל הצבא המצרי במלחמת העצמאות, בתוואי מרוצף אבנים ("סולינג"), כדי לעקוף את מתחם ביר עסלוג' שנכבש בידי כוחות ישראליים. הכיבוש הישראלי ניתק את ציר הפלישה המזרחי של המצרים, שהוליך מסיני לבאר שבע וחברון. אורך התוואי הסלול של הדרך היה במקורו כ-2 ק"מ, אך כיום שרד ממנו רק קטע של כ-700 מטר, מנ"צ 178798/546153 ועד נ"צ 178349/545328. רוחב התוואי של הדרך היה 10-8 מטר. הגשר האירי יצוק מבטון, אורכו 11 מטר ורוחבו 4 מטר. עיידה שלייבי סיפר שחלק מאבני הדרך והגשר הובאו על גמלים מהאתר הארכיאולוגי משאבי שדה מתקופת הברונזה התיכונה I‏.

22. צמד עצי שיזף ושרביטן ריסני

בנ"צ 178456/545715. עצי השיזף גדלים בצמידות זה לזה, על מדרגת וואדי קטנה מצפון לאפיק נחל היימן. לעצים יש מספר גזעים הצומחים מן הקרקע, וגובהם כ-4 מטר. אל העץ המזרחי נסמך שיח שרביטן ריסני גדול, המכסה את צמרתו. גזעי השרביטן הרבים מסורגים בגזעי השיזף. בסקר ב-1.7.85 נראה השרביטן מבשיל, עם שפע פירות כתומים.

שיזפים, שרביטן ריסני על גדת נחל הימן                                                                     צילום אמנון (בוצי) ליבנה
שיזפים, שרביטן ריסני על גדת נחל הימן צילום אמנון (בוצי) ליבנה

 

23. מעביר מים

בנ"צ 178563/545038. מעביר מים מפורק בסוללת הרכבת הטורקית, מעל נחל היימן. פורק עם סלילת כביש 40 דרומה, כדי להסדיר את ניקוז מי השיטפונות של נחל היימן.

24. מתקן התפלה בשיטת האלקטרוליזה ובריכות איוד                   

בנ"צ 178567/545567. מספר בריכות מלח נטושות, מדרום לאפיקו של נחל היימן. הבריכות הוקמו לצורך אידוי תרכיז מי מלח, תוצר של מתקן ניסויי להתפלת מי באר מליחים. בניית המתקן הושלמה בשנת  1973 במתקני חברת מקורות במשאבי שדה. המתקן תוכנן להפיק כ-5000 מ"ק ביממה. בראשית שנות ה-80 הפיק כ-2500 מ"ק ביממה. המתקן אינו פועל כיום.

(מתוך: מרדכי יעקובוביץ’ לקסיקון המים ספרית מעריב 1981 עמודים 154-155)

מתקן ההתפלה במשאבי שדה                                                      מתוך לקסיקון המים
מתקן ההתפלה במשאבי שדה מתוך לקסיקון המים
בריכות אידוי נטושות - בחזית התמונה אפיק נחל הימן, ברקע קיבוץ טללים.                        צילום אמנון (בוצי) ליבנה
בריכות אידוי נטושות – בחזית התמונה אפיק נחל הימן, ברקע קיבוץ טללים. צילום אמנון (בוצי) ליבנה

שמורת הטבע חולות משאבים (או שמורת צומת משאבים)

השמורה נמצאת מדרום למרחצאות "נווה מידבר" וממערב לבנייני המועצה האזורית רמת הנגב. השמורה מייצגת את חדירתם מזרחה של חולות צפון סיני ועמק החוף. חדירתם כאן היא העמוקה ביותר מזרחה. החולות מכסים משטחי לס, גבעות קירטון ומשטחי צרירים. על החולות ניתן לראות, בעיקר בשנים דלות משקעים, כתמי ירק – כל טיפת מים חודרת ונאצרת בהם. בעקבות המפגש של החולות עם סלעי הקירטון ומשטחי הצרירים, מתפתח כאן מגוון של יצורים וצמחים המעשירים את השמורה. בחולות פורחים מינים אחדים של צמחי בצל ופקעת, כגון: מצילות שנהב, חבצלת הנגב, כתריים אדמדמים, שום אשרסון, סתוונית הנגב, אירוס הנגב ואחרים. בשטחי הגיר פורחים צבעונים. בגבולה הדרומי של השמורה נצפה צבעוני צהוב. פרט נוסף הידוע באזור צומח בשולי הכביש הבריטי הישן. בקטעים שבהם מכסה שכבת חול לא עבה את סלעי הגיר, גדלים הצבעונים ואירוס הנגב במיטבם. באזורי חול מיוצבים בחלקם נפוצים צמחי השמשון היושב ופטריית הכמהין.

בשמורה נפגשים בעלי חיים מאזורים זואו-גיאוגרפים שונים – מינים ים-תיכוניים, שתפוצתם היא מכאן וצפונה, ומינים שתפוצתם היא מכאן ועד לנילוס. מצויים כאן, בין השאר, שלושה מיני קיפודים: הקיפוד המצוי האירופי, קיפוד המידבר שמגיע מדרום, וקיפוד החולות שמגיע עם החולות ממערב. עם הסדרת השמורה, בשנים 1970-1972, נערכו בשטחה סקרים זואולוגיים על-ידי ד"ר הרמן צינר ז"ל ויוסף אור ז"ל. הם איתרו אז בשמורה עושר של בעלי חיים רבים:

זוחלים

מינים

צב יבשה מדברי (צב חולות)                             נימנו 40–50 פרטים.

צב יבשה                                                       נדיר ביותר

זיקית מובהקת, תת מין מדברי                            נפוץ

חרדון חולות                                                  נדיר

חרדון מדבר                                                   נדיר

חומט רפואי                                                   נדיר

חומט מנומר (נגבי)                                         נדיר ביותר

נחושית עינונית                                              נדיר

נחושית חולות                                               נפוץ

שנונית חולות                                                נפוץ

שנונית נחלים                                                בערוצים

מדברית עינונית                                             נפוץ

מדברית פסים                                                נפוץ

ישימונית מצויה                                             נפוץ

ישימונית רביבים                                           נדיר

חנק                                                             נדיר

נחש חולות                                                   נפוץ

מטבעון מדבר                                                נפוץ

זעמן אוכפים                                                 נפוץ

שלון אזורים                                                 נדיר

תלום קשקשים                                              נדיר ביותר

ארבע קו                                                      נפוץ

עכן קטן                                                       נפוץ

פתן שחור                                                    נדיר

אפעה                                                          נדיר ביותר

כוח                                                            15–20 פרטים

צב יבשה מדברי – צב חולות                                                                                        צילום אמנון (בוצי) ליבנה
צב יבשה מדברי – צב חולות צילום אמנון (בוצי) ליבנה
זיקית ברביבים                                                                                              צילום אמנון (בוצי) ליבנה
זיקית ברביבים צילום אמנון (בוצי) ליבנה
שנונית חולות                                                                                                         צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
שנונית חולות צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מטבעון מדבר                                                                                                               צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
מטבעון מדבר צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
זעמן אוכפים                                                                                                    צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
זעמן אוכפים צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

יונקים

נמנמן סלעים                                                20 – 30 פרטים

גרביל חולות                                                נפוץ

גרביל זעיר                                                  נדיר

גרביל סלעים                                           נדיר. נלכד וזוהה לראשונה ביולי 1978.

גרביל דרומי                                                נדיר

גרביל החוף                                                 נפוץ

מריון מדבר                                                 נפוץ

מריון חולות                                                נדיר

ירבוע מצוי                                                 נפוץ

ירבוע גדול                                                 נדיר

חולד                                                         נדיר ביותר

דרבן

ארנבת                                                       נפוץ

צבי מדבר

צבי ארצישראלי

שועל מצוי

תן

זאב

סמור

נמנמן סלעים ברביבים                                                   צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
נמנמן סלעים ברביבים צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
צבי מדבר                                                                                                            צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
צבי מדבר צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

בשנים האחרונות השתנה לחלוטין סיפור השמורה, לאחר שבסמוך לה הוקם הישוב הבדווי ביר הדאג'. בשמורה נערכת רעיית צאן, כלי רכב שונים נעים בה בחופשיות רבה, וידה של רשות הטבע והגנים קצרה מלהושיע. השמורה פגועה מאד.

אתר "תרגילי החולות"

בשטח שמורת החולות, בעמק חולי לרגלי ה"משלט הגדול" ומדרום למבנה שרותי "הקרוסלה" הדרומיים של מחנה המעבר הבריטי, נמצא מדרון חולי שבו נערכו "תרגילי חולות". מישור לס לרגלי המדרון החולי שימש כאתר חניה ללינה ולאכילה. התרגילים נערכו בשתי תקופות שנה: ספטמבר–אוקטובר, ואפריל–יוני. מטרות התרגיל היו: א – הכרת מגוון בעלי חיים וצמחים בחולות. ב – לימוד הדרכים להתאמת האורגניזמים בחולות. ג – הכרת תנאי המיקרו-אקלים והשפעתם על בעלי החיים. ד – הכרת יחסי הגומלין בין בעלי החיים ומזונם. בתחילת התרגיל הוצבו בשטח מד רוח, מד לחות ומד חום. מסלול באורך כ-100 מטר הוחלק על החול בעזרת מגב, ונבדקו עקבות בעלי החיים שחצו אותו. בנוסף הוצבו מלכודות ללכידת מכרסמים, במגמה להציגם בפני המשתתפים.

את רעיון התחנה ל"תרגילי החולות" המציא, כנראה, עזיז סובח, שהיה תלמידם של החוקרים יוסף אור וד"ר הרמן צינר. המפעיל העיקרי של התחנה היה בית ספר שדה שדה בוקר, ומאוחר יותר בית ספר שדה באר שבע ונערי כפר הנוער ניצנה.

מציאות התחנה בתוך השמורה גרמה מידי פעם לסכסוכים עם פקחי רשות שמורות הטבע. מאוחר יותר נערכו "תרגילי החולות" בחולות הר קרן ובחולות שדה חלמיש בקרבת באר מילכה.

המועצה האזורית רמת הנגב

מהתיישבות ציונית ועד ציונות סביבתית

המועצה האזורית רמת הנגב היא המועצה האזורית הגדולה בישראל. מצומת הנגב בצפון עד לנחל פארן בדרום, מכביש מספר 10 במערב (לאורך הגבול עם מצרים) עד למכתש הגדול במזרח, מתפרשים שטחי המועצה על פני 4.3 מיליון דונם – יותר מ-22% משטחה הכולל של מדינת ישראל.

המועצה האזורית הוקמה בשנת 1954. חזון דוד בן-גוריון להפרחת השממה הוביל להקמת מפעל ההתיישבות באזור. מאז ועד היום מלווה החזון הציוני-לאומי את המועצה האזורית בפעילותה להרחבת ההתיישבות ברמת הנגב.

על רקע הסיפור הציוני והחשיבות הלאומית, ההתיישבות הכפרית ברמת הנגב מתאפיינת באיכות חיים גבוהה.פחות מחצי שעה מבירת הנגב, באר שבע, ועם התפתחות תשתית הכבישים גם קרוב למטרופולין המרכז, נהנים תושבי המועצה מסביבת חיים איכותית ומתקדמת. סביבה זו כוללת מגורים בבתים צמודי קרקע, מערכת חינוך מושקעת, חיי קהילה מגוונים, שירותים מוניציפאליים מפותחים, אוצרות טבע נדירים, איכות סביבה, ביטחון אישי ותשתיות תעסוקה.

מתוך הכרה בערכי איכות החיים והסביבה, המועצה האזורית מקדמת כיעד מרכזי לשנים הבאות תפיסת קיימוּת כוללת (פיתוח בר-קיימא). מטרתה לעודד אורח חיים ויזמות, תוך שמירה על נכסי ההיסטוריה, הטבע והנוף ברמת הנגב למען הדורות הבאים. על פי תפיסה זו מובילה המועצה את המשך צמיחת האזור, במישורי ההתיישבות, הכלכלה, החינוך והקהילה.

תנופת הצמיחה פותחת חלון של הזדמנויות לקליטת משפחות חדשות ביישובי רמת הנגב, חבל ארץ קסום בלב המדבר.

מחשבה אחת על “ביר עסלוג' כיום”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

ביר עסלוג' מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו המיוחד של מפעל חינוכי ,חלק אינטגרלי מ"חברת הילדים", מתחילתו ועד סופו

פינת החי בקיבוץ רביבים

פינת החי כחלק מ"חברת הילדים"