בארות

באתרי עסלוג' נמצאו  שמונה בארות שונות, מתקופות שונות, ובארבע מהן יש מים עד היום (שלוש מהארבע אינן מסומנות במפות סימון השבילים). לחלקן יש שם קדום, ולחלקן נתן המחבר את שמותיהן:

1, "הבאר המרכזית": נמצאת סמוך – ממזרח – לכניסה לאתר התיירות "ספינת המידבר", בנ"צ (נקודת ציון) 176734/547409. פני המים בבאר נמצאים בעומק של 7 מ'. הבאר מדופנת באבני גזית, חלקן רכות ומתפוררות, והיא מכוסה היום בלוח מתכת ומגודרת. באר זו אינה מסומנת במפות.זו הייתה הבאר המרכזית של הכפר, והיא נראית בצילומים משנת 1935 שביצעו חברי משלחת הארכיאולוגים של קולט (נכדו של מייצר האקדחים של המערב הפרוע). הצילומים, מאוסף הצלם הבאר-שבעי דב ברנע, ניתנו על ידיו לארכיון רביבים. להלן אחד מצילומים נדירים אלה, ומולו – צילום הבאר המוזנחת כיום:

1מאוסף דב ברנע, צולם ע"י צלם וכלכל משלחת קולט, הרמן וינקלר שחפרה בשבטה, חלוצה ועוג'ה אל חפיר בשנים 1935-1938 באדיבות ארכיון רביבים
מאוסף דב ברנע, צולם ע"י צלם וכלכל משלחת קולט, הרמן וינקלר שחפרה בשבטה, חלוצה ועוג'ה אל חפיר בשנים 1935-1938 באדיבות ארכיון רביבים

הבאר כיום אינה מטופלת נמצאת בשטח מוזנח שבין אתר ספינת המדבר לאנדרטת הזיכרון. ביוזמתי הוחלט במחלקת תיירות במועצה האזורית רמת נגב לשפץ את הבאר ולפתח את סביבתה הקרובה.

*14 בשרטוט סכמתי של אתר ביר עסלוג' על ידי עודה שלייבה מכונה הבאר ביר אבו-ג'לג'ה. שורטט בנוכחות ד"ר זאב זיוון.

 הבאר וסביבתה הקרובה כיום                                                                                    צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

הבאר וסביבתה הקרובה כיום צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

מצפון-מזרח לבאר חפרו הבריטים, לאחר מלחמת העולם הראשונה, בריכת אגירה רחבת מימדים, 27×8 מ'. הבריכה הייתה מטויחת במלט, ומחולקת לשלושה חלקים שגודלו של כל אחד היה 8×9 מ'.

בצילום מתוך אתר זיכרון אוסטרלי נראית חפירה הבריכה בידיים. במרכז התמונה כנראה שוקת ארוכה. שני המבנים הרחוקים: מימין מבנה המשטרה. משמאל כנראה מבנה ה"נאפי"
בצילום מתוך אתר זיכרון אוסטרלי נראית חפירה הבריכה בידיים. במרכז התמונה כנראה שוקת ארוכה. שני המבנים הרחוקים: מימין מבנה המשטרה. משמאל כנראה מבנה ה"נאפי"
שוקת  בביר עסלוג' 1916                                                                                                     מקור: wikimedia
שוקת בביר עסלוג' 1916 מקור: wikimedia

בקירות הבריכה העבים היו 2 מדרגות, ומעקה חיצוני בגובה 90 ס"מ. בסקר שנערך במקום בדצמבר 2006 נמצא ששרידי הבריכה שמעל פני השטח נעלמו, ונותרו רק דופן אחת ושרידי דופן נוספת.

שרידי דופן הבריכה כיום                                                         צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
שרידי דופן הבריכה כיום צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

2, באר חאג' סעיד (באר טחנת הקמח): נמצאת כיום בתוך תחום אתר התיירות "ספינת המידבר", בצדו המערבי, בנ"צ 176687/547365. הבאר שימשה את טחנת הקמח – שעבדה על קיטור – של חאג' סעיד, השייח' הגדול של העזאזמה, בכפר ביר עסלוג'. הבאר פעלה עד מלחמת העצמאות, ונסתמה אחריה. טחנת הקמח נחשבה בזמנה כחדישה. היום ניתן לראות רק את בסיס המנוע. בעת הקמת "ספינת המדבר" נתקלו מקימיו בשפת הבאר ובבסיסי בטון שבהם ברגים. בעת ניקוי השרידים נמצאו גם שרידי רצועת העור ששימשה להעברת הכוח מהמנוע למתקן הטחנה. (פרחאן שליבי בע" פ)

3, באר משאבים המערבית: נמצאת בצמוד לכניסה לפארק גולדה, על כביש 222 בין צומת משאבים לרביבים, בנ"צ 177125/547318.

 צומת ביר עסלוג', מבנה הבאר המערבית. הבאר עצמה אינה מקורה. אפיק הנחל מלא צמחיית קנה עקב עליית מי תהום בעקבות כריית החלוקים.
צומת ביר עסלוג', מבנה הבאר המערבית. הבאר עצמה אינה מקורה. אפיק הנחל מלא צמחיית קנה עקב עליית מי תהום בעקבות כריית החלוקים.

הבאר מקורה כיום בפרספקס קשתי, ועומקה 5 מטר עד פני המים. הבאר הייתה בשימוש עוד בתקופת המנדט הבריטי, והיא מופיעה במפה בריטית משנת 1943, בשרטוט איטלקי של אירועי קרב כיבוש ביר עסלוג' בשנת 1947, ובמפת ביר עסלוג' 1:20,000 של שירות המפות והצילומים של צה"ל משנת 1945. במפות סימון השבילים העכשוויות מופיעה בביר עסלוג' רק באר זו. ליד הבאר יש בסיס בטון, שעליו הותקן מנוע המשאבה. מיבנה המשאבה, ההרוס כיום ברובו, נבנה מלבני בטון, וכלל חדר תת קרקעי ששימש כחדר מנועים. על פי הבאר מונחת כיום רשת הגנה מברזל. הבאר מצויה בתוך המבנה הבריטי, ששופץ ושוחזר ביוזמת המועצה האזורית רמת הנגב. חלקי המבנה המקוריים אינם מטויחים ונותרו כפי שהיו.הבאר שימשה את מתיישבי קיבוץ משאבי שדה בשנותיהם הראשונות באתר הקבע, בעיקר לחקלאות.

שיפוץ המבנה במסגרת הקמת פארק גולדה מאיר חלקי המבנה הלבנים הם תוספות למבנה המקורי  צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
שיפוץ המבנה במסגרת הקמת פארק גולדה מאיר חלקי המבנה הלבנים הם תוספות למבנה המקורי צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

בשנת 2013 שופץ המבנה פעם נוספת במסגרת הכללתו בפרויקט "מסלול האנזק" של הקרן הקיימת לישראל

צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

 

4, באר משאבים המזרחית: באר בריטית, החבויה כיום מתחת למתקן גלישה צבעוני לילדים, בצדו המזרחי של פארק גולדה, בנ"צ 177268/547305. כאשר עבר קיבוץ משאבי שדה ממקומו הראשון (ליד חלסה) למקומו הנוכחי, מרחק כשני קילומטרים מבאר זו, הניחו חברי הקיבוץ משאבה על הבאר, והניחו קו צינורות שהוביל מים אל הקיבוץ. מאוחר יותר השתמשו חברי משאבי שדה גם במי באר משאבים המערבית הנ"ל.

מימין, בית הבאר ה"חדש", משמאל בית המנועים הבריטי. שים לב לשוני באופי הבנייה.
מימין, בית הבאר ה"חדש", משמאל בית המנועים הבריטי. שים לב לשוני באופי הבנייה.

מבני הבאר עודם במצב טוב יחסית. יש כאן שני מדורים, ללא קשר ביניהם, בשני מפלסים. במדור המזרחי נמצאת הבאר, מדופנת בלבני בטון. המים עולים בה עד כ-5 מטר משפתה. על פי הבאר מונחות שלוש קורות עץ עבות ושתי קורות ברזל, שנשאו את המשאבה, שהניחו אנשי משאבי שדה. ליד פי הבאר ניצב בסיס בטון עם ברגים, שעליו היה מותקן מנוע משאבה. הבאר  במקורה הייתה כנראה חשופה. המבנה הקיים כיום, נבנה על ידי חברי משאבי שדה. קיר הרוחב הצפוני בנוי במעוגל, בהתאם להיקף הבאר. מידות בית הבאר הן 3.5×5.5 מטר. הוא חסר גג, ועץ פלפלון ענף הגדל מחוץ למבנה מכסה אותו בענפיו. למדור זה צמוד המדור התת-קרקעי, הבריטי המקורי. כדי לרדת אליו יש לעלות תחילה בחמש מדרגות, ואחר כך לרדת. המדור שימש בעבר כחדר המנועים, ובקירותיו נראים שרידי מערכות של צינורות מתכת. המדור התת-קרקעי אינו מקורה. כל המערכת דומה מאד לאתר באר משאבים המערבית הנ"ל.

5, "באר" הערוץ: נמצאת במרכז האפיק של ערוץ נחל רביבים, בנ"צ 177819/547155.

המבנה דומה לבאר, אך אין ביטחון שאכן מדובר בבאר. בדרך כלל אין הבארות חפורות בתוך האפיק. קיימת, ייתכן, האפשרות שאפיק נחל רביבים הוסט, עם שיקום הנחל והקמת פארק גולדה מאיר בסמוך. המתקן מדופן ב"בלוקים" מעוגלים (הבארות האחרות מדופנות באבנים מסותתות או בבטון), וסתום. בעבר נראתה שפת המתקן, ומתחתיה נראו נדבכים אחדים של בלוקים מעוגלים מבטון, כבלוקים שנצפו באתרים בריטים.

ה"באר" לפני הכיסוי
ה"באר" לפני הכיסוי
ה"באר" כיום   צילומים: אמנון (בוצי) ליבנה
ה"באר" כיום צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

מבנה המתקן בלט גבוה מעל פני אפיק הנחל – ראה בצילומים. המבנה כוסה  כדי לשמרו מפני נזקי שיטפונות. נראה שהמתקן היה קשור לאתר ביר עסלוג' הבריטי. לפי אחת ההשערות המתקן אינו אלא בור סופג לשפכים של המחנה הבריטי. ההשערה אינה סבירה, לנוכח הימצאותו של המתקן במעלה הוואדי, לפני המחנה ושאר המתקנים.

6, באר הבטון (באר צומת משאבים): נמצאת מדרום לצומת משאבים בסמוך לכביש 222, בנ"צ 178188/546789. הבאר מדופנת ביציקת בטון גס, כנראה מתקופת המנדט הבריטי (בקרבת קיבוץ רביבים ישנן  שתי בארות נוספות עם דיפון בטון דומה). עומק הבאר 6 מטר, והיא יבשה היום.

באר הבטון                                                                                                          צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
באר הבטון צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

אל הבאר היו נופלים בעלי חיים שונים: נחשים ולטאות כוח. הבאר הזו ואחרות באזור היו מנוטרות, על ידי פקחי רשות שמורות הטבע ובעלי החיים הוצאו מתוכן.

7,באר הגר – ביר אבו-ארכב: נמצאת כ-2 ק"מ מדרום-מערב לשרידי הכפר, כ-50 מטר מגדתו הדרומית של נחל רביבים, בנ"צ 177810/546501. בקטע זה רוחב הנחל הוא כ-250 מטר. המים בבאר מגיעים עד לכ-9.5 מטר משפת הבאר. הבאר לא מסומנת במפה כלשהי. הבאר מדופנת באבני גזית קשות, נראית עתיקה, ושפתה שופצה בבטון. השפה מחורצת בכל הקפה בחריצי החבלים שבהם שולשלו לבאר כלי איסוף המים. הבאר גודרה ומכוסה כיום בסבכת ברזל קשיחה. כאן הייתה נחלתו של אבו ארכב עד למלחמת העצמאות. לא ברור כיצד נקבע השם העברי באר הגר.

 באר זו נמצאת במתחם "יער סנט אקזופרי" (על שמו של אנטואן דה סנט-אקזופרימחבר "הנסיך הקטן"), והייתה אמורה להיות אחד הצירים במיזם התיירותי – שכשל. ליד הבאר בולט שלט עץ חום גדול המציין את "היער", וסביבה נטועים עצי פרי מושקים בטפטוף. היוזמים היו חברי קיבוץ משאבי שדה, בעקבות האוסף הקיים בקיבוץ מיצירות הספרות של סנט אקזופרי ושל ידידו ז'אן ישראל. אל הקיבוץ חברו המועצה האזורית רמת הנגב וקק"ל, במגמה לפתח את השטח שבין הקיבוץ לבין ביר עסלוג'. למיזם גויסו תרומות. משני עברי הבאר תוכננו אתרי "הנסיך הקטן": מחפורת השועל, עצי הבאובב, קיר הנחש ועוד. שפע הרעיונות נקטע עקב אי הבנות בין יוזמי הרעיון למוסדות  השונים.

תודה ליפתח פרייליך על עיון בתיק "הנסיך הקטן".

באר הגר – ביר אבו ארכב                                                                                               צילום: נפתלי רז
באר הגר – ביר אבו ארכב צילום: נפתלי רז

8, באר שרה – ביר אל-מחטה, באר התחנה: הבאר נחפרה בתחנת הרכבת הטורקית, ששכנה במקום שבו נמצא היום צומת הכביש לקיבוץ משאבי שדה, בנ"צ 179492/547178. הבאר נסתמה בעת סלילת כביש 40  באר סתומה זו מסומנת עדיין במפות. כיפת הבטון פרי השיפוץ המנדטורי מונחת לצד הכביש.

כיפת הבאר פרי השיפוץ הבריטי הוסטה ממקומה בעת סלילת כביש 40 צילום: אלי ליבנה
כיפת הבאר פרי השיפוץ הבריטי הוסטה ממקומה בעת סלילת כביש 40 צילום: אלי ליבנה

 

חלקי כיפת הבטון לצד כביש 40                                                                         צילום: אלי ליבנה
חלקי כיפת הבטון לצד כביש 40 צילום: אלי ליבנה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו של מפעל חינוכי מתחילתו ועד סופו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

%d בלוגרים אהבו את זה: