תקופות קדומות

ראשיתו של האתר ביר עסלוג' קדומה מאד. אקוויפר החלוקים כאן הוא רדוד. איכות המים הטובה משכה למקום אנשים כבר בתקופות קדומות.

על גדות וואדי עסלוג', נחל רביבים, משני עברי אתר עסלוג', נמצאים אתרים ארכיאולוגיים מתקופות רבות. מוכרות כאן תחנות מתקופת האבן הקדומה – התקופה הפליאוליתית (החל מלפני 2,600,000 שנים ועד לפני 20,000 שנים), מתקופת האבן החדשה – התקופה הניאוליתית (החל מלפני כ-12,000 שנה), ומתקופת המתכות – התקופה הכלקוליתית ואילך. באתרי חניה בחולות נמצאו אבנים קלויות באש, חרסים קדומים, כלי צור וראשי חיצים.

ראש חץ שראה זיו יסעור  בחולות ביר עסלוג'                                       צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
ראש חץ שראה זיו יסעור בחולות ביר עסלוג' צילום: אמנון (בוצי) ליבנה

עארף אל עארף, מושל מחוז באר שבע בשנים 1929-1939, הרחיק בספרו "תולדות באר שבע ושבטיה" עד שנת 1020 לערך לפני הספירה, עת ישבו בסביבת ביר עסלוג', , "פלשתים נודדים". עארף אל עארף כתב: "כשפשטו העמלקים שרפו את עסלוג' ובזזו את כל אשר בה"עמ' 48.  {26}

ביר עסלוג' בתקופה הרומית-ביזנטית

בשל בארות המים עברו כאן במאות הראשונה עד השביעית לספירה כמה מדרכי הנגב הקדומות. מיכאל אבי יונה כתב על דרך רומית שעברה כאן: "מבאר שבע יצאה דרך, דרך ביר עסלוג' – על פני סוביטה (שבטה – א"ל) לניצנה, ונתחברה עם הכביש חלוצה – אילת"{1}.

ניתן לראות בקרבת ביר עסלוג' עד היום אתרים קטנים מן התקופה הרומית–ביזנטית – שרידי חוות, ומחפורות שונות ששימשו כנראה למגורים, ולידם מצבורים גדולים של אפר וחרסים.

על עסלוג' כאתר ביזנטי ידוע לנו מתיאורו של ברסלבסקי, בספרו "הידעת את הנגב": "בעסלוג' נבנה המסגד הצבאי התורכי, הניצב היום ריק ועזוב, משרידי כנסיה ביזנטית שהייתה מכונה בפי הבדווים בשם אל-כניסה (הכנסייה)"  עמ' 234  [3].

פילד-מרשל   א.פ. ויול, מלחמת העולם הראשונה, כתב בספרו מסעי המלחמה בארץ ישראל  "מהנדסי הקורפוס – באבטחת בריגדה   משל האנזקים – עוסקים בפתיחת בארות  שנסתמו כלשהו בשני המקומות הללו (חלסה וביר עסלוג') אשר מתחתם טמונות "ערים עתיקות". {12}(עמוד 98)

(וויול ככל הנראה איננו ארכיאולוג אך פני השטח נראו, גם בתמונות אחדות מהתקופה, כאתר עתיק)

מציאות של כנסיה ובארות טובות עם מים מתוקים מעידה, כנראה, על ישוב גדול יחסית, ולא על חווה בודדת. על ישוב כזה יכולים להעיד גם המדרונות שמצפון לאפיק נחל רביבים – כל המדרונות נחצבו בעבר הרחוק להפקת אבני בנייה, ושרידי מדרגות החציבה ניכרים היטב עד ימינו. בראש הגבעה שמצפון לאפיק הנחל רואים שרידי מחצבה גדולה ושרידי כבשן סיד. מחצבות קטנות נוספות של סלעי נארי נמצאות ברוב הגבעות שסביב לביר עסלוג'.

בשדות המעובדים של קיבוץ משאבי שדה הסמוך, מדרום-מזרח לאנדרטת ביר עסלוג' ולבית הקברות הבדווי, נחשפים גם כיום, בעת החריש, אבני קירטון ונארי, שרידי מבנים עתיקים, שברי בזלת של אבני ריחיים או אבני שחיקה, וחרסים מהתקופה הביזאנטית. באחד התלמים נמצא גם מטבע. כל חריש נוסף שוחק וגורס את השרידים.

ביר עסלוג' בתקופה המוסלמית

ארץ ישראל בכלל, והנגב בפרט – שהתדלדל מאד בתקופה המוסלמית (במאות השביעית עד האחת-עשרה לספירה), מספקים רק עדויות מעטות על התיישבות, ועל ביר עסלוג' אין לנו מידע כלשהו.

ביר עסלוג' בתקופה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית שלטה בא"י בשנים 1517-1917. העות'מאנים הקימו בביר עסלוג' מרכז מנהלי לבני השבט הבדווי מסעודין ממטה העזאזמה. המרכז הוקם סביב שלוש בארות, ובו נבנו מסגד וטחנת קמח. במקום התקיים יום שוק שבועי.

לקראת מלחמת העולם הראשונה, תכננו העות'מאנים לכבוש את תעלת סואץ מהבריטים. האזור היה נטול דרכים טובות, מסילת רכבת, ומקורות מים המספיקים לתנועת צבא גדול. העות'מאנים הבינו שהם זקוקים לכל אלה.

במלחמת העולם הראשונה (שבה הצטרפה האימפריה העות'מאנית למלחמה לצד גרמניה ואוסטרו-הונגריה) הקימו העות'מאנים בביר עסלוג' מרכז לוגיסטי  לכוח הצבאי העות'מאני-גרמני, שנערך ב-1915 לתקוף את תעלת סואץ מידי הבריטים (חלק מכוח החלוץ העות'מאני–גרמני יצא מכאן למסע מלחמתי ראשון, הגיע אל תעלת סואץ, אך בסופו של דבר נכשל).

הרכבת הטורקית:(כל החומרים הקשורים לרכבת לקוחים מתוך "סקר המסילה התורכית באר שבע – גבול ניצנה") המשימה האדירה של תכנון מסילת רכבת ממרכז ארץ-ישראל ועד לתעלת סואץ ובנייתה, הוטלו על מהנדס גרמני בשם היינריך מייסנר, שתכנן מסילות ברחבי האימפריה העות'מאנית. מייסנר ניגש למשימה במקצועיות ובחריצות. קו המסילה הגיע לבאר שבע באוקטובר 1915, לעסלוג' – בתחילת 1916, ולעוגה-אל-חפיר (ניצנה) – במאי 1916. על פועלו הרב זכה מייסנר מהשלטונות העות'מאנים בתואר כבוד  – "פשה" (פחה), ונקרא מאז מייסנר פשה.  סלילת המסילה הגיעה עד מעבר לעיירה קסימה שבצפון סיני. סלילתה נעצרה בשנת 1917 עם התקדמות הצבא הבריטי צפונה. מתקניה השונים פוצצו במאי 1917 על ידי הצבא הבריטי. כיום נותרו שרידים דלים בלבד מתחנת הרכבת המפוארת ומגשר 18 הקשתות על נחל רביבים – ואדי עסלוג'.

סוללת המסילה שבין תחנת עסלוג' ,לגשר 18 הקשתות על ואדי עסלוג'-נחל רביבים            צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
סוללת המסילה שבין תחנת עסלוג' ,לגשר 18 הקשתות על ואדי עסלוג'-נחל רביבים צילום: אמנון (בוצי) ליבנה
גשר 18 הקשתות על נחל רביבים-ואדי עסלוג'                                         מקור: מתוך אתר זיכרון אוסטרלי
גשר 18 הקשתות על נחל רביבים-ואדי עסלוג' מקור: מתוך אתר זיכרון אוסטרלי

גשר עסלוג', ששרידיו נראים בצומת משאבים (בנ"צ178794/546744), היה אחד הגשרים הגדולים על קו המסילה הטורקית. הגשר חובל בידי הבריטים ונהרס בחלקו במהלך מלחמת העולם הראשונה, ב-23.5.1917. כוחות בריטיים (יחידות הנדסה בלווי דיביזיית אנז"ק – היחידה האוסטרלית-ניו-זילנדית, Australian and New Zealand Army Corps – והדיביזיה הרכובה הקיסרית) פשטו על קו המסילה. כוח אחד נע לעוג'ה-אל-חפיר (ניצנה), וכוח שני הגיע לעסלוג'. שני הכוחות, שפעלו במקביל, הרסו שישה גשרים וחיבלו בכ-20 ק"מ של המסילה. לאחר החבלה בגשר עסלוג' נותרו ניצבות חלק מהקשתות.

צילום: מתוך אתר זיכרון אוסטרלי
צילום: מתוך אתר זיכרון אוסטרלי

 

כיום לא נותרה אפילו קשת אחת שלמה, וגם בסיסי הקשתות הולכים ונעלמים, כתוצאה מפעולות הבניה והפיתוח שנעשות באזור, מראשית שנות הארבעים ועד לעשור הנוכחי. הנמכת פני הערוץ של הנחל וההתחתרות לאחור, עקב כריית חומר הוואדי, גורמת לנזקים מתמשכים עם כל שיטפון בנחל. כיום נותרה ניצבת אומנת הגשר הדרומית, שנחשפה עד ליסודותיה, הנשענת על שאריות של סוללת המסילה. בעת חיזוק היסודות של גשר הכביש החדש-כביש 40, והפעולות שנעשו למניעת נזקי שיטפונות, נוצק בצידו המערבי של הגשר משטח בטון נרחב, ושתיים מאומנות הקשתות הוסרו. האומנה החיצונית הצפונית, נחשפה משני עבריה בעת סלילת כביש 222, והיא סדוקה לאורכה. ללא פעולת שימור האומנה תינזק לעד.

האומנה החיצונית הצפון-מזרחית                                                                    צילום אמנון (בוצי) ליבנה
האומנה החיצונית הצפון-מזרחית צילום אמנון (בוצי) ליבנה

 

פרטים ארכיטקטוניים ייחודיים של גשר עסלוג', לעומת 11 הגשרים בקו הרכבת הטורקית בין באר שבע לעזוז, הוא בבסיסי אומנות-הקשתות: האומנות ארוכות ובולטות מעבר לקו החזית של הקשתות. כלפי המערב – הכיוון שממנו מגיעים השיטפונות – הבליטות הן בעלות קצה חד, וכלפי המזרח- הבליטות מעוגלות. (תצורה זהה נצפתה גם בגשר באר חיל הצפוני).

תחנת הרכבת עסלוג':תחנת הרכבת עסלוג' נבנתה בשנים 1915-1916, במרחק כקילומטר וחצי מצפון-מזרח לביר עסלוג'. בתחנה נמצאה ביר אל-מחטה – באר התחנה, הנקראת היום באר שרה (באר מס' 8 ברשימת הבארות המפורטת לעיל). תחנת הרכבת נחנכה בעת ביקור ממלא מקום המפקד העליון העות'מאני אנוור פאשא, בתחילת מרץ 1916.

מבני התחנה פוצצו ע"י הבריטים, ואת שרידי התחנה ניתן לראות כיום ליד צומת הכניסה לקיבוץ משאבי שדה, בנ"צ 179492/547178.

במתחם תחנת הרכבת וסביבתו הקרובה נערך סקר שדה מדוקדק. נמצאו כל השרידים שנותרו על פני השטח. הכביש המנדטורי באר שבע – עוג'ה אל חפיר (ניצנה) עוקף את שרידי התחנה ממערב. כביש "בורמה" המצרי שנסלל בתקופת מלחמת העצמאות, התחבר אל הכביש המנדטורי בתוך מתחם התחנה. {23}  סלילת כביש 40 חתכה את מכלול התחנה במרכזו, ופגעה קשות בשרידים המעטים ובבאר המים. חלק גדול מחורבות התחנה הוסטו מערבה מתוואי הכביש, וניתן לראות שם חלקי רעפי חרס מתוצרת ירושלים וחלקי לבנים חלולים מחרס. גם הבאר נסתמה. שרידיה הסמליים של הבאר – כיפת הבאר ששיפצו הבריטים וקורות  הברזל שבמרכזה – הוסטו אל שולי כביש 40, ממערב לצומת הכניסה למשאבי שדה.

כיום נראים בשטח שרידים מועטים של שלושה מבנים. המסילה שהוליכה מתחת הרכבת דרומה, אל הגשר הגדול שמעל וואדי עסלוג' – נחל רביבים, הוקמה על סוללה גבוהה ששרדה ברובה. רוב המבנים ניבנו אף הם על משטחים מוגבהים בגובה המסילה. שרידי המבנה הצפון-מזרחי, שקרקעיתו גבוהה מעל פני הקרקע, נפגעו מהנחת קו תקשורת ש"חתך" את המעט שנשאר.

צילומים נדירים של התחנה, מהשנים 1916-1917, מאפשרים לנו להבין את המבנה המדויק של מתחם התחנה. השלמות לתיאור נעשו בסקר שדה מפורט שנערך במאי 2008, וסקרי השלמה שנערכו בשנת 2012. כל מבני התחנה נמצאו בצידה המערבי של מסילת הברזל. בצילום מאוסף גונתר מפברואר או מרץ 1916, נראית התחנה בעת הבנייה. על גג מבנה הקומותיים סדורים הרעפים בחבילות קטנות, לקראת התקנתם במקומם. בסמוך למבנה נוסף, ניצב מבנה סגלגל עם פיגום (המיועד להצבת מיכל מים).

 

צילום מאוסף גונטר, באינטרנט. הבנייה לפני סיומה, הרעפים עדיין מונחים בערימות על הגגות
צילום מאוסף גונטר, באינטרנט. הבנייה לפני סיומה, הרעפים עדיין מונחים בערימות על הגגות

מתוך שלושה צילומים בהם נראים מבני התחנה. ניתן לתאר את המבנים. מדרום לצפון:

מבנה מס' 1 – מצולם מקו המסילה, בסמוך להסתעפות מהמסילה הראשית, אל מבני התחנה. בחזית הצילום נראה מתקן להסטת הפסים. המבנה הוא בעל גג רעפים, עם 2 ארובות. בקיר הדרום-מערבי נראים 2 חלונות גדולים, ובקיר הצפון-מזרחי – 5 חלונות ודלת, וכנראה גם שני מרזבים. המבנה נראה מרוחק מהמסילה ומשאר המבנים, ובנוי על משטח מוגבה.

מקור: אתר זיכרון אוסטרלי
מקור: אתר זיכרון אוסטרלי

מבנה מס' 2 – מגדל מים סגלגל, בציר מזרח-מערב, בעל חלון אחד מוארך במזרח, שגובהו מעל פני הקרקע הוא כגובה הגג השטוח של מבנה מס' 3 שלהן. בצידו הצפוני יש פתח רחב, שספו מוגבה מפני הקרקע. המשקוף הוא בגובה גג המבנה הסמוך.

מבנה מס' 3 – מרוחק מטרים אחדים ממגדל המים. המבנה הוא בן קומה אחת, ובעל גג שטוח. למבנה 4 דלתות ו-3 חלונות. בחזיתו נראה רציף משופע העולה אל חזית מבנה מס' 4 שלהלן. בנתיב הרציף נראות 2 הדלתות הצפוניות של המבנה, מוסתרות בחלקן.

מבנה מס' 4 – מבנה בעל גג רעפים דו-שיפועי. בקיר הדרומי יש דלת במרכז הקיר, רחבה יותר מדלתות הכניסה של מבנה מס' 3. בהיקף הדלת נראות אבנים מסותתות בסיתות חלק. מעל הדלת ומתחת לגג הרעפים יש פתח עגול מעוטר, שאינו נראה בבירור. בקיר המזרחי, הפונה אל המסילה, נראית דלת רחבה מאד, שהמשטח המוגבה מגיע עד כשני מטרים ממנה. גג הרעפים מצל על חלק מהמשטח המוגבה, וחלקו הארוך נתמך ע"י 2 קורות אלכסוניות.

מבנה מס' 5 – מבנה קומתיים. גם כאן יש מתחת למרכז גג הרעפים חלון עגול מעוטר. בשני קצוות הגג יש שתי ארובות. המבנה סמוך מאד למבנה מס' 4. חלקו הצפוני, החד קומתי, שימש כמרפסת עם מעקה של עמודים נמוכים. בחזית הקומה התחתונה יש 4 דלתות וחלון. בין שתי הקומות יש פס בהיר, כנראה נדבך אבן דקה יותר ובהירה. הפס מתחבר אל חזית הגג של החלק החד-קומתי. בקומה השנייה נראים 3 חלונות בעלי כרכוב בהיר הבולט החוצה. משני עברי הגג של הקומה השנייה יורדים צינורות, כנראה מרזבים. בקרבת המבנה יש תוואי קטוע של סוללה משנית, באורך כ-300 מטר. בקצהו המזרחי התוואי מתעבה, וכנראה היו שם שתי מסילות.

בין מבנה מס' 5 למבנה מס' 6 נראים בצילום, ברקע, שני מבנים מרוחקים, לרגלי הגבעות, מאות מטרים ממבני התחנה. המקום המשוער נבדק בסקר שדה, ונמצאו  יסודות ומשטחים שקועים, מעט שברים של רעפי חרס וחלקי מתכת וברגים אופייניים למסילת ברזל. בתמונות נראו, במרחק מאות מטרים משרידים אלה, גם אוהלים. בסקר נמצאו 3 מעגלי חצץ שתמכו כנראה באוהלים. בסמוך להם נמצאו ערימות חצץ צורי, שנאסף כנראה לפיזור על הסוללה.

מבנה מס' 6 – מרוחק יותר מהמבנים המרכזיים. ציר האורך שלו הוא מזרח–מערב, בשונה מכל שאר המבנים. למבנה גג רעפים, וארובה בקצה הגג המערבי. בקיר הדרומי נראות 2 דלתות. בקיר הצר יותר, הפונה אל המסילה, נראים 2 חלונות קטנים גבוהים. כיום נותר הבסיס המוגבה של המבנה ושרידי טיח, רעפים ומעט חלקי אבן. הבסיס נחתך בעבר ע"י קו תקשורת שהונח במרכזו. חורבות המבנה נראות היום ליד צומת הכניסה לקיבוץ משאבי שדה, ועליהן ניצב פסל של כסא ומעליו מטריה, פסלו של יהושע ברנשטיין (גנדי) ממשאבי-שדה.

צילום מבני התחנה, תאריך הצילום נובמבר 1917 לאחר כיבוש באר שבע. צולם מאלבום,במשרדי P.E.F.  על ידי אבי נבון במאי 2011.
צילום מבני התחנה, תאריך הצילום נובמבר 1917 לאחר כיבוש באר שבע. צולם מאלבום,במשרדי P.E.F. על ידי אבי נבון במאי 2011.

מבנה מס' 7 – במרחק עשרות מטרים ממבנה מס' 6, נראים שרידים של מבנה ארוך, 25X4 מטר. היום שרדו רק נדבך או שניים מעל פני הקרקע, ומעט שברים של רעפי חרס מתוצרת PADOVA באיטליה. נראה שזה היה בסיס לצריף או למבנה קל אחר. בינואר-פברואר 2012 נחפרה תעלה להנחת כבלי חשמל לעיר הבה"דים המתוכננת. (בסיסי ההדרכה של צה"ל). התעלה נחפרה מתחת לכביש 40 ולסוללה של הרכבת, כדי לא לפגוע בשרידים, אך היא פגעה קשות בשרידים הדלים של מבנה זה.

חפירה להנחת כבל חשמל לעיר הבהדים "חתכה" יסודות צריף בתחנת הרכבת.       צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
חפירה להנחת כבל חשמל לעיר הבהדים "חתכה" יסודות צריף בתחנת הרכבת. צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

מזרחה למבנים מס' 6 ו-7 יש שרידים של קטעי סוללות, שעליהן היו 5-7 מסילות שונות. רובן ככולן "נחתכו" ע"י כביש הגישה לקיבוץ משאבי שדה. שרידי מסילות "חתוכות" אלה אינם נראים מדרום לכביש הגישה.

הכנות לפיצוץ התחנה                                                            מקור: אתר זיכרון ניו זלנדי
הכנות לפיצוץ התחנה מקור: אתר זיכרון ניו זלנדי

 

סוללת המסילה הצרה לביר עסלוג': בסמיכות למסילת הרכבת הראשית, שרוחב הפסים שלה היה 105 ס"מ (לעומת רוחב המסילות הבריטיות – 143.5 ס"מ), נראית צפונית לנחל אטדים, בנ"צ 1798/5544,  סוללת מסילה צרה יותר. קיימת  נקודת קרבה או מגע עם המסילה הראשית, אך ללא חיבור ישיר ביניהן. סיפור מסילה זו נותר עדיין בלתי מפוענח.

מפגש המסילות. מימין המסילה הראשית משמאל במפלס גבוה יותר המסילה המשנית        צילום:אמנון (בוצי) ליבנה
מפגש המסילות. מימין המסילה הראשית משמאל במפלס גבוה יותר המסילה המשנית צילום:אמנון (בוצי) ליבנה

מנקודות המגע, המסילה פונה לכיוון דרום-מערב, חוצה את נחל אטדים, ומספר ערוצים משניים ומגיעה כיום אל כביש 222 בנ"צ 1759/5496. כאן פנתה המסילה לכיוון דרום-מזרח, אל ביר עסלוג'. עד לבניית גשר הכביש העילי על נחל רביבים, ניתן היה למצוא את קצה תוואי המסילה הצרה סמוך לגשר האירי שחצה את האפיק, סמוך ל"פרברי" ביר עסלוג'. כיום לא ניתן למצוא את עקבותיה מדרום לכביש 222 בשל פעילות טרקטורים בשטח, התיישבות הבדווים באזור ובניית הגשר העילי.

לאורך תוואי המסילה הצרה לא נותרו כמעט שרידים של מעבירי המים  באם היו כלל. נותר מעביר מים אחד שלם. פתחיו אינם מסוגננים כמו מעבירי המים של המסילה הראשית. נראה שלא ניבנו מלכתחילה מסוגננים, או שאבני הציפוי נשדדו.

מעביר המים היחיד על הסוללה הצרה                                                                                 צילום אמנון (בוצי) ליבנה
מעביר המים היחיד על הסוללה הצרה צילום אמנון (בוצי) ליבנה

בספרות טיולים נכתב על הסתעפות מסילה מתחנת הרכבת למחנות צבא באזור. בסקר שדה מפורט לא נמצאה שום הסתעפות מהתחנה, לבד מהסתעפויות קצרות השייכות  לתחנה עצמה. (וקטע מסילה מקביל לגשר, על נחל רביבים – עסלוג'. לקטע סוללה זה נותרו עדויות רק במפות ישנות.) {23} קיימת אפשרות שלאורך המסילה הצרה שאורכה כ- 9 ק"מ   היו מחנות, וברור שבסופה המסילה הצרה הגיעה עד סמוך למתחם ביר עסלוג'. אך לצורך העברת ציוד או מים היה הכרח להעבירו מרכבת אחת לשנייה בידיים, ומסילה זו גם לא הסתעפה מתחנת הרכבת. מהו, אם כן, הצורך במסילה כזו? לטורקים היו לפחות שתי סיבות טובות להביא לכאן רכבת: מחנות הצבא והמסגד שבביר עסלוג', והמים הרבים והטובים בבארותיה, לקטרים לצבא ולבהמות הרבות. המסילה התקנית הטורקית אינה עוברת בסמוך לבארות שבעסלוג', כנראה מסיבות טכניות, של חציית נחל רביבים- עסלוג'. ייתכן שהמסילה הצרה חצתה את נחל עסלוג' (נחל רביבים) והתקרבה אל הכפר ואל בארותיו, אם כי כיום אין שום סימן לכך.

 

הדרך הטורקית: בביר עסלוג' עברה גם דרך שסללו הטורקים. על סלילת הדרך פיקח מוחמד רושדי, שהיה מהנדס במחלקת הדרכים של מחוז עכו הטורקי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוצב רושדי לשירות בארמיה הרביעית הטורקית, כמפקד החטיבה השנייה. החטיבה עסקה בסלילת דרכים, וסללה "כביש מבאר שבע לחברון וירושלים, ומבאר שבע לניצנה" (עמוד103).  {10} מדובר בדרך מבאר-שבע דרך ביר עסלוג' לעוג'ה אל חפיר (ניצנה).

מוחמד רושדי שימש מאוחר יותר, בשנת 1930, כמהנדס העיר עזה {10}.

בדו"ח שכתב רושדי שנים רבות אחר כך, ב-1.3.1941, על הדרך הטורקית בביר עסלוג', הוא כתב: "דרך זו היא עדיין בשימוש השלטונות הבריטים והמצרים. הדרכים הנ"ל תוכננו ונסללו על ידי ובניהולי".

עארף אל עארף, שהוזכר לעיל, כתב על הדרך הטורקית: "רחוקה עסלוג' מבאר-שבע דרומה שלושים וארבע ק"מ, עומדת היא על דרך-המלך המחברת אותה לעוג'ה. דרך זו סללו הטורקים בימי המלחמה העולמית"  (עמוד 48) {26}.

על טיבן של הדרכים הטורקיות בשנת 1916 עמד חוקר הארצות סווין הדין, בספרו JERUSALEM

"17.8.1916. על פי הוראת ג'מאל פשה הועמד לרשותו של סווין הדין רכב צבאי. ב-7.00 בבוקר יצאו מירושלים בדרך לבית לחם דרומה. …מכוניתם עצרה ליד כל באר מים כדי לצנן את הצמיגים במים קרים.

…בהמשך חצתה המכונית את קו הרכבת והגיעה לתחנת עסלוג' שבה היו בתי עץ, אוהלים וכן באר המים ביר סעדני (bir Saadani  – נראה שהדין התכוון לבאר שרה, ביר אל-מחטה – באר התחנה – א"ל). כעבור קילומטר נוסף מצויה תחנת המעבר עסלוג', ובה חמש בארות המספקות הרבה מים טובים. פה נמצאים בתי חולים, מחסנים ומחסני תחמושת ומצרכים וכן בתי חולים וטרינרים לריפוי גמלים חולים" {11}.

הדין ראה במקום גם נטיעה של שלושת אלפים עצי זית "המיועדת להפוך מקום שומם זה לנווה מדבר" {11} (גם זה פועלם של אנשי מקווה ישראל).

בנובמבר 1994 זרם בנחל רביבים שיטפון גדול. השיטפון חשף ליד הגשר (בסמוך לפארק גולדה) מגלש, וכן מעביר מים גדול, בנ"צ 177819/547041. עם התייבשות הערוץ נחשף מעביר מים קדום יותר, כנראה בריטי, ובפתחו הצפוני התגלתה כתובת בערבית בת שני חלקים ובה התאריך 1935, וארבע מילים: מעווד, מ, חביב, מצרים. נראה ששני קטעי הכתובת הושארו באתרם בעת שיפוץ או שינוי מעביר המים בעבר. מעביר המים נהרס בעת בניית הגשר המודרני במקום על ידי מע"צ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו של מפעל חינוכי מתחילתו ועד סופו. כתב, ערך ועדכן: אמנון (בוצי) ליבנה

%d בלוגרים אהבו את זה: